למה התורה כתבה עשרים פסוקים על קניית שדה
התורה מקצרת בדברים גדולים. בריאת העולם נכתבה בפרק אחד. ועל קניית המערה מעפרון החתי נכתבו עשרים פסוקים: המשא ומתן, בני חת, השקילה, ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר, לעיני כל באי שער העיר. חז"ל שאלו למה. רבי אלעזר אמר: כמה דיו נשפך וכמה קולמוסים נשתברו כדי לכתוב "בני חת" עשר פעמים, כנגד עשרת הדיברות. ללמדך שכל המברר מקחו של צדיק כאילו מקיים עשרת הדיברות.
הרמב"ן נותן את התשובה הפשוטה. התורה רצתה להודיע לנו את מקום קבורת האבות, מפני שאנחנו חייבים לכבד את מקום קבורת אבותינו הקדושים. אם היינו יודעים רק שהאבות נקברו "אי שם בארץ כנען", לא היה לנו לאן לבוא. התורה נתנה כתובת מדויקת: שדה המכפלה, על פני ממרא, היא חברון.
ובספר ציון לנפש צבי מבואר למה צריך כתובת: כדי שידעו ויבואו להתפלל שם. ומוסיף דבר שכדאי לזכור בכל פעם שעומדים ליד קבר של צדיק: כשנכנסים לשם תפילה, זהו רצונם של הצדיקים, שיבואו על קברם וישפכו שם את נפשם, והם יסייעו להם בתפילתם לפני ה', כמו בחייהם. התורה לא הסתירה את המקום. היא פרסמה אותו, כדי שתבוא.
ויש עוד תשובה, מהמדרש. שלושה מקומות בעולם הם שאומות העולם לא יכולים לומר עליהם גזולים הם בידכם: מערת המכפלה, בית המקדש וקבר יוסף. על המערה שילם אברהם כסף מלא, לעיני כולם, והתורה תיעדה כל פרט כדי שאף אחד לא יוכל לערער. המקום הזה שלך. התורה דאגה שיהיה לך קבלה.