המקום היחיד בעולם שנקרא קברי אבות
יש בעולם הרבה קברי צדיקים. יש רק מקום אחד שנקרא קברי אבות. כאן לא באים אל צדיק זר ומבקשים שיתפלל. כאן בנים באים אל אבא ואמא. כלב בן יפונה היה הראשון שעשה את זה, והוא לא ניסח את זה בלשון של צדיקים. הוא אמר: אבותי. בקשו עלי רחמים.
בעמודים הבאים מסופר מה אומרים חז"ל, הזוהר וגדולי הדורות על המקום הזה: למה הוא נקרא שער גן עדן, איך כל תפילה בעולם עוברת דרכו, למה התורה פירטה את קנייתו לפרטי פרטים, ואיך לכל יהודי יש בו חלק.
שער גן עדן ועולם הנשמות
מקור כל הישועותממערת המכפלה מגיעות כל הישועות שבעולם ומשם נמשכות כל ההשפעות, ומי שמתחבר אליה מתחבר אל השורש עצמו.
ממערת המכפלה מגיעות כל הישועות שבעולם, ומכאן נמשכות כל ההשפעות. אין זה עוד מקום קדוש אחד מני רבים, אלא נקודת המקור שממנה זורם השפע לעולם כולו. ומכאן נלמד, שמי שמתחבר למקום הזה מתחבר אל השורש עצמו ולא אל אחד הענפים.
שער גן עדןמערת המכפלה היא שער גן עדן, ולכן כל תפילה הנאמרת בה עולה ישר למעלה בלי שום עיכוב.
מובא בזוהר הקדוש שמערת המכפלה נקראת שער גן עדן. ולכן כל תפילה שנאמרת שם אינה צריכה לעבור דרך ארוכה ומעוכבת, אלא עולה ישר למעלה. וזהו המקום שממנו עולות כל הבקשות לביטול גזירות. ומכאן נלמד, שמי שמבקש שתפילתו תתקבל מיד, מוצא כאן את הפתח הקרוב ביותר.
כל המצוות עולות דרך המערהכל המצוות, המעשים הטובים והתפילות של כל יהודי בכל מקום עולים דרך מערת המכפלה לגן עדן העליון, ולכן כל יהודי קשור אליה בכל מעשה טוב שהוא עושה.
מובא בספרים הקדושים שלא רק התפילות הנאמרות במערה עצמה, אלא כל המצוות, המעשים הטובים והתפילות של כל יהודי באשר הוא, עולים דרך המערה לגן עדן העליון, לפי שזהו מקום החיבור שבין העולם הזה לעולמות העליונים. ומכאן נלמד שכל יהודי, גם מי שמעולם לא הגיע לחברון, קשור למקום הזה בכל מעשה טוב שהוא עושה.
המעשים עולים דרך האבותכל המצוות, התורה והתפילה של האדם עוברים דרך מערת המכפלה אל האבות ואל אדם הראשון, ומה שנעשה טוב בעיני האבות עולה לרצון לפני הקדוש ברוך הוא
כתב בעל התפארת שלמה, הגאון הקדוש רבי שלמה מרדומסק, שכל המצוות והמעשים הטובים, לימוד התורה והתפילה של האדם, עוברים בעלייתם דרך מערת המכפלה אל האבות ואל אדם הראשון, ומשם הם עולים לרצון לפני הקדוש ברוך הוא. ועוד הוסיף תנאי עמוק, שכאשר האדם מכוון במעשיו כראוי, ומה שנעשה ייטב בעיני האבות, הרי שגם לפני השם יתברך יהיה טוב. ומכאן נלמד שהאבות הם כשומרי הסף, שבודקים את המעשים ומעלים אותם, וכשהם מרוצים, הדרך פתוחה.
פתח גן עדן התחתוןמערת המכפלה היא פתח גן עדן הארץ, המקום שבו העולם הגשמי נוגע בעולם הנשמות, ודרכה עוברים כל מעשי האדם אל האבות.
מובא בזוהר הקדוש (פרשת לך לך) שמערת המכפלה היא פתח גן עדן הארץ, כלומר גן עדן התחתון. זה המקום שבו העולם הגשמי שלנו נוגע בעולם הנשמות. וכן מובא בספר יונת אלם לרמ״ע מפאנו שכל מעשי האדם עוברים דרך האבות שבמערה.
דביקות הרוחני בגשמיבמערת המכפלה שוכן כוח רוחני גדול ביותר, ושם הגשמי מזדכך מעט מעט עד שנדבק ברוחני, ולכן דווקא שם יכול אדם בשר ודם להתחבר לעולם העליון.
מובא בספר אור החמה בשם הרמ״ק, שבמערה שוכן כוח רוחני גדול ביותר, ושם הגשמי מזדכך מעט מעט עד שהוא נדבק ברוחני, ונמצאת שם דביקות של הרוחני בגשמי. ומכאן מובן למה דווקא שם אדם בשר ודם יכול להתחבר לעולם העליון. המקום עצמו הוא גשר, ומי שעומד בו עומד בנקודה שבה החומר והרוח נוגעים זה בזה.
פתח הנשמותהנשמות שהתפשטו מן הגוף נדבקות בפתח מערת המכפלה, ומשם הן נכנסות מן הגשמי אל הרוחני.
כתב בספר חסד לאברהם, שהפתח שדרכו נכנסות הנשמות הוא מערת המכפלה, משום ששם הוא הפתח שבו נדבקות הנשמות שהתפשטו מן הגוף, ומשם הן נכנסות מן הגשם אל הרוחני. ומכאן נלמד, שהנשמה שעזבה את הגוף אינה קופצת מיד לעולם הרוחני, אלא עוברת דרך המערה שמחברת בין שני העולמות.
האור שראה אברהם במערהכשנכנס אברהם אבינו למערה בפעם הראשונה ראה בה אור, ומכך ידע שהיא מקום של קדושה עליונה הסמוך לשער גן עדן.
מובא בזוהר הקדוש (פרשת חיי שרה) שכאשר נכנס אברהם אבינו למערה בפעם הראשונה ראה שם אור, ואור זה גילה לו שאין המקום מערה רגילה אלא מקום של קדושה עליונה. ועוד מובא בזוהר שההיכל הזה סמוך לשער גן עדן.
ריח גן עדן במערהאברהם אבינו נכנס למערה והריח בה ריח בשמים של גן עדן, ומשום כך התעקש לקנות דווקא את המקום הזה
מובא בזוהר חדש (מגילת רות) שאברהם אבינו נכנס למערה והריח שם ריח בשמים של גן עדן. והריח הוא הדבר הרוחני ביותר מבין החושים, ובו הרגיש אברהם שהוא עומד על סף גן עדן. וזה מה שהביא אותו להתעקש לקנות דווקא את המקום הזה.
ההיכל הפנימי שליד המערהלפנים מן ההיכל הראשון יש היכל שני שפתחו סמוך למערת האבות, מוקף אבנים יקרות ובתוכו אור אחד הכולל את כל הגוונים.
מובא בזוהר הקדוש (פרשת בראשית) שיש היכל שני הנמצא לפנים מן ההיכל הראשון, ופתחו סמוך לתוך מערת האבות, והוא מאיר יותר מן הראשון. סביבו כל האבנים היקרות, ובתוכו אור אחד הכולל את כל הגוונים, והוא מאיר מלמעלה למטה. ומכאן נלמד שמאחורי האבנים הגלויות שוכן אור גדול ויקר, ושם התפילות מתקבלות מיד ונענות בישועה ורחמים.
מערה לפנים ממערהמערת המכפלה היא מקום של טהרה וקדושה שלא שלטה בו קליפה מעולם, ואחרי יותר משבע מאות שנה שהיה סגור הוא מתגלה עתה כשער גן עדן לכלל ישראל
מערת המכפלה היא מערה לפנים ממערה, מקום שהוא כנסת אחת של טהרה וקדושה, שלא שלטה בו קליפת עובדי עבודה זרה מעולם. גם כשהבניין שמעליה היה בידי זרים, המקום הפנימי נשאר טהור ושמור. ומקום פלאי זה, שהיה סגור יותר משבע מאות שנה, מתגלה עתה כשער גן עדן לזכותו של כלל ישראל.
כל הסגולות במקום אחדבמערת המכפלה טמונים יחד האבות והאמהות, שורש כל נשמה יהודית, ולכן מתרכזות בה כל הסגולות לישועה.
במערת המכפלה טמונים יחד אברהם, יצחק ויעקב, שרה, רבקה ולאה. כל ציון אחר מסוגל בדרך כלל לדבר אחד, אבל כאן נמצאות כל הסגולות של כל האבות והאמהות במקום אחד, ולכן זה הריכוז הגדול ביותר שיכול להיות לישועה. ומכאן נלמד שמי שבא לכאן בא אל השורש של נשמתו עצמה.
אליעזר שומר הפתחאליעזר עבד אברהם עומד בפתח מערת המכפלה כדי שלא ייכנס אליה אדם שאינו ראוי.
כתב המהרש"א בחידושי אגדות, שמשום כך עומד אליעזר עבד אברהם בפתח המערה, כדי שלא ייכנס אדם שאינו ראוי. והדברים קשורים לדעת הרשב"ם, שאין רשות להיכנס לקברי צדיקים אלא לאדם גדול וחשוב. ומכאן נלמד, שאליעזר שהיה נאמן ביתו של אברהם בחייו, ממשיך לשמור על הפתח גם אחרי מותו.
האבות חיים במערהבעל החסד לאברהם ירד לתוך המערה וראה את האבות מסתובבים בה כמו בחייהם, והם שומעים את הבאים אליהם.
מסופר על הגאון הקדוש רבי אברהם אזולאי, בעל החסד לאברהם, זקנו של החיד״א, שירד לתוך המערה וראה בעיניו את האבות הקדושים מסתובבים בה כמו בחייהם. ומכאן נלמד שהאבות והאמהות ממש חיים שם, והם שומעים את מי שבא אליהם ועותרים עבורו למעלה.
צוואת יעקב לבניוצוואתו האחרונה של יעקב לבניו לא הייתה ברכה אלא ציווי להתקשר בשכינה ולעסוק בעסקי המערה הקרובה לגן עדן, וזו ירושה רוחנית לכל הדורות
מובא בזוהר הקדוש ששאלו על הפסוק "ויכל יעקב לצוות את בניו": מדוע כתוב "לצוות" ולא "לברך"? ומשיב שיעקב ציווה אותם להתקשר בשכינה, ועוד ציווה אותם על עסקי המערה, שהיא קרובה לגן עדן ושם קבור אדם הראשון. צוואתו האחרונה של יעקב לבניו לא הייתה ברכה של עושר או הצלחה, אלא חיבור לשני דברים: לשכינה ולמערה. ומכאן נלמד שהקשר למערת המכפלה הוא חלק מהירושה הרוחנית שהשאיר יעקב אבינו לכל הדורות.
השכינה נכנסה עם כלב למערהכלב לא היה יכול להיכנס למערה מפחד הענקים, אלא השכינה עצמה נכנסה בתוכו כדי לבשר לאבות שהגיע זמן בניהם להיכנס לארץ.
מובא בזוהר הקדוש בשם רבי יצחק: מי היה יכול להיכנס למערה, כשהענקים אחימן ששי ותלמי היו שם ומפחדם איש לא העז? אלא השכינה עצמה נכנסה לשם בתוך כלב, כדי לבשר לאבות שהגיע הזמן שבניהם ייכנסו לארץ שנשבע להם הקב״ה. וזה "ויבא עד חברון". ומכאן נלמד שהביקור של כלב במערה לא היה רק תפילה פרטית, אלא שליחות של השכינה אל האבות לבשר להם על קיום ההבטחה.
הרוח הנכנסת למערהשלוש פעמים ביום נכנסת רוח מגן עדן למערת המכפלה, עצמות האבות מתרפאות, והאבות ובני זוגם מתעוררים ומבקשים רחמים על בניהם.
מובא בזוהר הקדוש בשם רבי יהודה: כמה אטומים בני העולם שאינם יודעים ואינם מסתכלים איך הקב״ה נמצא עליהם ברחמים בכל זמן. שלוש פעמים ביום נכנסת רוח אחת למערת המכפלה ונושבת בקברי האבות, וכל עצמותיהם מתרפאות ועומדות בקיומן. הרוח מושכת טל מלמעלה, מראש המלך, המקום שבו נמצאים האבות העליונים, והטל יורד דרגה אחר דרגה עד גן עדן התחתון ומתבשם בבשמי גן עדן. אז מתעוררת רוח הכלולה משתיים אחרות, שטה בין הבשמים ונכנסת בפתח המערה, ואז מתעוררים האבות ובני זוגם ומבקשים רחמים על בניהם. ומכאן נלמד שזהו מקום חי, שבו בכל יום, שלוש פעמים, נפתח צינור בין גן עדן לבין האבות, והם עומדים ומתפללים בעד ישראל.
סוד שם המכפלההמערה נקראת מכפלה על שם הכפילות של ירושלים של מעלה ושל מטה ועל שם הה״א הכפולה בשם הקדוש, והיא נקודת המפגש בין העולם העליון לעולם התחתון.
מובא בזוהר הקדוש ששאל רבי אלעזר את רבי שמעון אביו: האם המערה היא המכפלה או השדה? השיב לו שלא המערה ולא השדה הם עצם המכפלה, אלא הם נקראים על שם המכפלה. ירושלים וכל ארץ ישראל מתכפלות, ירושלים של מעלה וירושלים של מטה, כל אחת אחוזה למעלה ולמטה, ולכן היא כפולה, והשדה הזה שייך לאותה כפילות כי היא שורה בו, וזהו ״כריח שדה אשר ברכו ה'״. ועוד סוד: המכפלה היא האות ה״א שבשם הקדוש, שהיא האות היחידה הכפולה בשם. ואף שהמערה כפולה באמת, מערה בתוך מערה, היא נקראת ״מערת שדה המכפלה״ על שם הסוד הזה. אברהם ידע את הסוד, וכשדיבר עם בני חת כיסה אותו ואמר רק ״מערת המכפלה״. והקב״ה עשה הכל כדי שהעולם הזה יהיה כדמות העולם העליון ויתחברו זה בזה, ואשרי חלקם של הצדיקים שהקב״ה אוהב אותם בעולם הזה ובעולם הבא. ומכאן שמערת המכפלה היא נקודת המפגש בין העולם העליון לעולם התחתון.
האבות רואים את זרעם ושמחיםכשנקבר יעקב במערה חזר הנר למקומו והמערה נשלמה, ומאז נשמות הצדיקים עוברות לפני האבות כדי שיראו את זרעם וישמחו בהם.
מובא בזוהר הקדוש שברגע שנקבר יעקב אבינו במערת המכפלה חזר הנר למקומו, ואז נשלמה המערה בכל מה שהיא צריכה. מאז ועד עולם לא קיבלה המערה אדם אחר ולא תקבל, היא שמורה רק לזוגות הקדושים. ונשמות הצדיקים עוברות לפני האבות בתוך המערה, כדי שיתעוררו ויראו את הזרע שהשאירו בעולם, וישמחו בהם לפני הקדוש ברוך הוא. ומכאן נלמד שהאבות אינם מנותקים מבניהם, אלא מביטים בהם, מתעוררים בשבילם ושמחים בהם.
ישני חברון בפתח גן עדןארבעת הזוגות של חברון אינם מתים אלא ישנים, גופם קיים, הם יודעים סודות גנוזים, וגופיהם טמונים בפתח גן עדן עד שיקיצו.
מובא בתיקוני זוהר שהפסוק "הקיצו ורננו שוכני עפר" נאמר על ישני חברון, שאינם מתים אלא ישנים. לכן נאמר בהם לשון "גויעה", כמו מי שגווע ויש בו עדיין קיום להתנער ולקום. ארבעת הזוגות של חברון קיימים בקיומם באותם גופים שלהם, ויודעים סודות גנוזים יותר משאר בני האדם. גופיהם טמונים שם בפתח גן עדן, והם הם שוכני העפר שעתידים להקיץ. ומכאן שהמערה אינה בית קברות רגיל, אלא מקום שבו החיים נמשכים בשקט, בפתחו של גן עדן.
מים מן הסלעיש כוח וזכות לישני מערת המכפלה להוציא מים מן הסלע, כי אין סלע אלא זכות אבות, והלימוד והדיבור מעוררים את כוחם
אמרו חז״ל במדרש על ״ודברתם אל הסלע״: כשהנער קטן רבו מכה אותו ומלמדו, וכשהוא גדל רבו מייסר אותו בדיבור. כך אמר הקב״ה למשה, כשהסלע היה קטן הכית אותו, ועכשיו דברו אליו, שנה עליו פרק אחד והוא מוציא מים. ״והוצאת להם מים מן הסלע״, יש כוח וזכות לאלו שישנים במערת המכפלה שתוציא להם מים. ואין סלע אלא זכות אבות, שנאמר ״ירונו יושבי סלע״. ומכאן נלמד שהלימוד והדיבור מעוררים את כוח האבות שבמערה להשפיע חיים.
מסעו של אדם הראשון לחברוןאדם הראשון, אחרי גירושו מגן עדן ודרך ארוכה של תשובה, הועלה לחברון וחצב לו שם מערה לפנים ממערה סמוך לגן עדן, שבה נקברו גם האבות והאמהות
מובא בזוהר חדש בשם רבי רחומאי שכאשר גירש הקב״ה את אדם הראשון מגן עדן, נתיירא אדם מן הארץ התחתונה שאין לה שיעור. הוא עשה תשובה ונכנס במי גיחון עד צווארו, והקב״ה חס עליו והעלה אותו למקום הנקרא אדמה, ושם הוליד את קין והבל. לאחר שהרג קין את הבל וקיבלו הקב״ה בתשובה, וכשנולד שת, העלה הקב״ה את אדם למעלה מכל הארצות, לתבל, במקום ארץ ישראל בחברון. שם חצב לו קבר ועשה מערה לפנים ממערה סמוך לגן עדן, ושם קבורתו וקבורת אברהם יצחק ויעקב והאמהות. ומכאן נלמד שהמערה היא סוף דרך התשובה של אדם הראשון, המקום שבו חזר להיות סמוך לגן עדן.
ריח גן עדן בקבורת חוהמערת המכפלה סמוכה לפתח גן עדן, וכשבא אדם לקבור שם את חוה הריח ריח גן עדן, ובת קול אמרה לו דייך.
מובא בספרים הקדושים בשם רבי קיסמא שמערת המכפלה סמוכה לפתח גן עדן. בשעה שמתה חוה בא אדם לקבור אותה שם, והריח שם מריחות גן עדן, באותו ריח שהכיר. הוא רצה לחצוב עוד, ויצאה בת קול ואמרה לו ״דייך״. באותה שעה עמד ולא חצב יותר, ושם נקבר. את קבורתו עשה שת בנו, שהיה בדמותו ובצלמו. ורבי רחומאי אומר שהקב״ה עצמו נתעסק באדם כשנוצר, ונתעסק בו כשמת.
המקום השמור לאבותאיש לא ידע את סוד המערה עד שבא אברהם, ולפניו שמרו עליה מלאכי השרת באש דולקת, כי היא מיועדת לאבות מבריאת העולם.
מובא בזוהר חדש, שלא היה מי שיודע על קבורת אדם הראשון עד שבא אברהם אבינו ונכנס לשם. הוא ראה את אדם, הריח ריח בשמים של גן עדן, ושמע קול מלאכי השרת אומרים: אדם הראשון קבור כאן, ואברהם יצחק ויעקב מוכנים למקום הזה. הוא ראה נר דולק ויצא, ומיד נעשתה תאוותו על המקום. ורב הונא מוסיף שלפני שבא אברהם רבים ביקשו להיקבר שם, אבל מלאכי השרת שמרו על המקום ורואים היו אש דולקת שם, ולא יכלו להיכנס עד שבא אברהם וקנה את המקום. ומכאן שהמקום היה שמור ומיועד לאבות מבריאת העולם.
הפתח הראשון לגן עדןמערת המכפלה היא הפתח הראשון מתוך שבעה פתחים שהנשמה עוברת בדרכה לגן עדן, ואדם הראשון שומר עליו ומקבל בשלום כל נשמה שזכתה.
מובא בזוהר חדש: שבעה פתחים יש לנפשות הצדיקים להיכנס בהם עד מקום מעלתם, ועל כל פתח עומדים שומרים. בפתח הראשון נכנסת הנשמה במערת המכפלה, שהיא סמוכה לגן עדן, ואדם הראשון שומר עליו. אם זכתה הנשמה, הוא מכריז ואומר: "פנו מקום, שלום בואך!". והדברים מרגשים: האב הראשון של כל האדם מקבל כל נשמה טהורה בברכת שלום בפתח המערה.
ההיכל הסמוך למערת האבותבגן עדן יש היכל שפתחו סמוך למערת האבות, ובו עומדים מי שסבלו ייסורים באהבה ומי שענו ״אמן יהא שמיה רבה״ בכל כוחם.
מובא בזוהר הקדוש שיש היכל שני בגן עדן שפתחו סמוך למערת האבות. הוא מאיר יותר מן הראשון, מוקף אבנים יקרות, ובתוכו אור אחד הכלול מכל הגוונים שמאיר מלמעלה למטה. בהיכל הזה עומדים אלו שסבלו ייסורים ומחלות בעולם הזה כדי להיתקן, והיו מודים ומשבחים לריבונם בכל יום ולא ביטלו את תפילתם לעולם. ולפנים מהם עומדים כל אלו שקידשו בכל כוחם את שם ריבונם וענו ״אמן יהא שמיה רבה מברך״ בכל כוחם. ויש בזה נחמה גדולה לסובלים, שהייסורים שקיבלו באהבה מעמידים אותם בסמיכות למערת האבות.
קבורת אדם סמוך לגן עדןאדם הראשון בחר להיקבר במערה כי ראה אור דק יוצא מגן עדן, שהוא סימן שהמקום הזה הוא נקודת המגע בין העולם הזה לגן עדן.
מובא בזוהר הקדוש שהקב״ה חס על אדם וגנז אותו בשעת מותו סמוך לגן. אדם עשה מערה אחת ונטמן בה הוא ואשתו. ומהיכן ידע? ראה אור דק אחד עולה במקום ההוא, יוצא מגן עדן, ונכספה נפשו להיקבר שם, כי שם המקום הסמוך לשער גן עדן. ומכאן נלמד שהאור הדק הזה הוא הסימן שהמקום הזה הוא נקודת המגע בין העולם הזה לגן עדן.
אברהם ראה את דיוקן אדםאברהם הסתכל במערה בדיוקנו של אדם הראשון ונשאר בחיים, ונפתח לו שם פתח של גן עדן, ולכן היה לבו תמיד במערה.
מובא בזוהר הקדוש בשם רבי יהודה, שאברהם ידע במערה סימן, ולבו ורצונו היו שם, כי כבר נכנס אליה וראה את אדם וחוה טמונים בה. הוא הכיר אותם כי ראה את דיוקנו של אדם, ונפתח לו שם פתח אחד של גן עדן. כל מי שמסתכל בדיוקנו של אדם אינו ניצל ממיתה, שהרי כל אדם בשעת פטירתו רואה את אדם הראשון ומיד מת. אבל אברהם הסתכל בו ונתקיים. הוא ראה אור מאיר במערה ונר אחד דולק, ואז ביקש לדור באותו מקום, ולבו ורצונו היו תמיד במערה.
כבודו של יעקב אבינואילו ידעו בני העולם את גודל כבודו של יעקב היו מלחכים את העפר שלוש פרסאות סביב קברו
מובא בזוהר הקדוש שרבי חייא היה הולך מאושא ללוד, רוכב על חמור ורבי יוסי עמו. ירד רבי חייא, אחז בידו של רבי יוסי ואמר לו: אילו ידעו בני העולם את גודל כבודו של יעקב בשעה שאמר לו הקב״ה "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה", היו מלחכים את העפר בשלוש הפרסאות הקרובות לקברו. ומהתרגשותו של רבי חייא, שירד מן החמור כשדיבר על כך, נלמד עד כמה גדולה קדושת קבר יעקב.
טעם השם מכפלההמערה נקראת מכפלה מפני שכפף הקב״ה את קומתו של אדם הראשון וקברו בתוכה.
אמרו חז״ל במדרש שריח גן עדן והאור הדק הם שציינו לאדם הראשון את מקומה של המערה, ושם קבר את חוה ושם נקבר הוא עצמו, והקב״ה נתעסק בו כשנוצר וכשמת. ומכאן מביא המדרש בשם רבי אבהו את טעם השם מכפלה, שכפף הקב״ה את קומתו של אדם הראשון וקברו בתוכה.
הנשמה בגן עדן התחתוןהנשמה שואפת לשוב אל מקורה, אך תחילה היא עוברת בגן עדן התחתון כדי להזדכך ולהתעדן עד שתהיה ראויה לעלות לגן עדן העליון.
מובא בזוהר הקדוש שנשמת האדם היא חלק אלוה ממעל, ואליו היא שואפת להתחבר ולהתאחד עם שורשה, כמו השמש ״ואל מקומו שואף״. אבל הנשמה אינה יכולה להתחבר מיד עם מקורה, כי המגע הגופני והחומרי מעיב על זוהרה. עליה להתעלות ולהתעדן עילוי אחר עילוי עד שתשיג את מעלתה האלוקית, ולכן היא עוברת תחילה בגן עדן הארץ, גן עדן התחתון. ״גן״ הוא מקום צמיחה וגדילה, ושם יונקות הנשמות מן העדן האלוקי, ״ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן״, ״צדיק כתמר יפרח״. ואומר הזוהר שבגן עדן התחתון יושבות הנשמות ומתעדנות כל הזמן הדרוש, עד שמגיע זמנן לעלות, ומפרש הזוהר מבאר שזה מפני שעדיין לא הזדככו לעלות לגן עדן העליון שהוא מקומן האמיתי.
עליית הנשמה מהיכל להיכלהנשמה הטהורה אינה עולה בבת אחת, אלא מתקבלת בגן עדן של מטה ועולה בהדרגה מהיכל להיכל עד גן עדן העליון, ושם היא מתדבקת בנועם ה׳
כתב הרמ״ק בספר שיעור קומה שאחרי פטירת הנשמה מן הגוף, אף שהיא הוויה דקה ורוחנית, היא כבדה מפני חברתה עם החומר ואינה יכולה לעלות בבת אחת, אלא מסתלקת בהדרגה. ואם היא טהורה, מקבלים אותה בגן עדן של מטה, ומשם היא עולה מהיכל אל היכל עד גן עדן של מעלה. השכינה מאירה כנגד הנשמה, הנשמה מתעוררת, זיו האין סוף מאיר עליה, והיא מתדבקת בנועם ה׳ ומשיגה את האור העליון.
שער גן עדןמערת המכפלה היא פתח גן עדן, וכל נשמה נכנסת אליה, מקבלת סימן מן האבות, ורק אז הולכת לגן עדן ופוגשת את הכרובים.
״ויטע ה׳ אלהים גן בעדן מקדם״, זהו העדן העליון, עדן הקדושה, ומערת המכפלה היא פתח גן עדן, שדרכה מתקשרת הנשמה למקום עידונה. מובא בזוהר הקדוש (פרשת ויחי) שהנשמה עולה למקומה, נכנסת למערה הכפולה, עולה עד שמגיעה לגן עדן ופוגשת את הכרובים ולהט החרב, ואם זכאית היא להיכנס, נכנסת. ובפרשת לך לך מובא בזוהר: כאשר הרוח יוצא מן העולם הזה ונכנס לתוך המערה של אדם הראשון והאבות, הם נותנים לו מכתב לסימן, והוא הולך לגן עדן, פוגש את הכרובים ולהט החרב המתהפכת, ואם זוכה, פותחים לו את הפתח ונכנס. והדברים נוראים, שהאבות עצמם הם שמלווים כל נשמה ונותנים לה את האישור להיכנס.
פתח גן עדן בחברוןגן עדן הוא הבחינה הדקה שבכל מציאות העולם, שבה הגשמי מזדכך ונדבק ברוחני, ויש לו פתח אחד בחברון שדרכו נכנסות הנשמות
כתב הרמ״ק בספרו אור יקר שרבים חשבו שגן עדן של מטה הוא חלק ידוע בעולם, בחציו או בשלישו. אבל אין זו הכוונה, אלא לכל מציאות העולם בכל חלקיו יש בחינה דקה, והיא גן עדן ממש, שהוא רוחני לעולם הגשמי שאנו בו. הרוחני דבוק בגשמי, וסוף דקות הגשמי הוא תחילת הרוחני, ודבקותם יחד היא סוד גן עדן, שמתפשט על המציאות כולה, ויש לו פתח אחד בחברון. משם דרך כניסת הנשמות, ולא שייכנסו במחילות עפר חלילה, אלא בדרך הידועה של הזדככות. ובספר אור החמה מובא בשם הרמ״ק שאין הכוונה שגן עדן נמצא תחת קרקע העולם, אלא שהגשמי שבמערה מזדכך מעט מעט עד שנדבק ברוחני, ושם דבקות הרוחני בגשמי.
עדן הוא עידון ותענוגעדן פירושו עדינות ותענוג עליון, וגן עדן אינו רק מקום של שכר אלא מצב שבו הנשמה מתעדנת ומתמלאת אהבה ושמחה.
כתב הרב הנזיר שעדן משמעו עדינות ועידון, תענוג עליון, וגם בלשון מעדנות, קישור הנשמות. זו הקדושה של המחשבה העליונה ממקור הקודש, החכמה שהיא מלאה עדן, תענוג עליון ושמחה, ואהבה המעדנת הכל. עצם החיים הולך ומתעדן, ושמחת החיים הפנימית מתעלה. ומכאן נלמד שגן עדן אינו רק מקום של שכר, אלא מצב שבו הנשמה מתעדנת ומתמלאת אהבה ושמחה.
האור הדק וריח השדהמערת המכפלה מגלה את גן העדן למבינים דרך האור הדק וריח השדה אשר ברכו ה', שהם חיבור הרוחני בגשמי.
כך מתגלה המערה ומתגלה בה גן העדן לאלו המבינים את סודו, דווקא באור הדק ובריח השדה אשר ברכו ה'. אור וריח נקלטים בחושים הגשמיים, אבל עצמם הם מציאות רוחנית דקה, על הגבול שבין החומרי לרוחני, חיבור הרוחני בגשמי. ולכן דווקא דרכם הכירו אדם, אברהם ויצחק את קדושת המקום.
הכרובים ולהט החרבאחרי שהנשמה נכנסת בפתח המכפלה היא מגיעה לשער השני של גן עדן, ושם הכרובים ולהט החרב צורפים אותה, כנגד הכרובים שבמקדש.
כתב הריקאנטי, על פי דברי הזוהר, שאחרי שהנשמה נכנסת בשלום בפתח המכפלה, היא יוצאת אל הפתח השני של שערי גן עדן, ושם מוצאת את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת. אם זכתה, נכנסת בשלום. ואם לאו, מקבלת שם עונש ונשפטת בלהט הכרובים. וכנגדם היו הכרובים במקדש: כשהכהן הגדול נכנס ביום הכיפורים, אם זכה נכנס בשלום, ואם לא זכה יצא להב מבין שני הכרובים ושרף אותו. ומכאן שהכרובים שבמקדש הם כנגד הכרובים שבשער גן עדן שתפקידם לצרוף את הנשמות.
עמוד הענן של הנשמותהנשמה שזכתה נכנסת לגן עדן שבארץ ועולה בעמוד של ענן ונוגה עד ירושלים של מעלה, ושלא זכתה נשארת שם
כתב הריקאנטי שאם זכתה הנשמה, נותנים לה פרדס, סימן לכניסה לגן עדן שבארץ, ושם עמוד אחד של ענן ונוגה, מעורבים זה בזה ועשן סביביו, כמו שנאמר ״וברא ה׳ על כל מכון הר ציון״. והעמוד נעוץ מלמטה למעלה. זכתה לעלות, עולה באותו עמוד עד ירושלים של מעלה. לא זכתה, נשארת שם. ומכאן נלמד שזה המסלול שמתחיל בפתח מערת המכפלה ונמשך עד המקום הגבוה ביותר.
העונים אמן יהא שמיה רבאהעונים אמן יהא שמיה רבא בכל כוחם עומדים לפני ולפנים בהיכל, ומשיח נכנס ועומד ביניהם ומנחם אותם.
מובא בזוהר הקדוש שלפנים מן ההיכל הזה עומדים כל אלו שמקדשים בכל יום בכל הכוח את שם רבונם, ועונים ״אמן, יהא שמיה רבא מברך״ בכל כוחם. הם עומדים לפני ולפנים בהיכל, והאור הכולל את כל הגוונים מאיר להם. מאותו אור הם רואים מאורות אחרים שנאחזים ואינם נאחזים בתוכם, ומעליהם משיח, שנכנס ועומד ביניהם ומנחם אותם, ואחר כך נוסע מן ההיכל ונכנס הלאה.
השומר בשעראין אדם נפטר מן העולם עד שרואה את אדם הראשון הקבור במערת המכפלה, והוא שואל אותו על מה הלך מן העולם ואיך יצא.
מובא בזוהר הקדוש: בוא וראה, לא מסתלק אדם מהעולם עד שהוא רואה את אדם הראשון, ואדם הראשון שואל אותו על מה הלך מן העולם ואיך יצא. ומכאן שאדם הראשון, הקבור במערת המכפלה, פוגש כל נשמה ביציאתה, והוא השומר בשער.
ריח גן עדןהריח שהריח יצחק ביעקב היה ריח גן עדן שנכנס עמו, אותו ריח שהכיר יצחק מן השדה הסמוך למערה ומהר המוריה.
מובא בזוהר הקדוש: "וירח את ריח בגדיו" בתחילה, וכשהרגיש אמר "ראה ריח בני", שידע שבו היה הדבר תלוי ובגללו עלה הריח. ומנין ידע יצחק ריח של השדה אשר ברכו ה'? שני דברים הם והכול אחד: יצחק הכיר את הריח מן השדה הסמוך למערה שבו התפלל. והוא הריח שראה בהר המוריה, ולמה נקרא מוריה, על שם המור הטוב שהיה שם. והכול היה: גן עדן נכנס עם יעקב ובירכו. לכן לא תלה את הדבר בלבושים אלא ביעקב עצמו, שראה שבו הדבר תלוי וזכותו עולה להתברך, ונכנס עמו גן עדן. ולכן כשהתרעם עשו, אמר יצחק "גם ברוך יהיה".
ששים רבוא אמותמערת המכפלה היא ששים רבוא אמות כנגד ששים רבוא נשמות ישראל, וכל העולם נאחז בה והיא כוללת את כל הקבורות.
כתב בספר שפדה את אברהם, שמערת המכפלה היא ששים רבוא אמות כנגד ששים רבוא נשמות ישראל. ונראה הטעם, שכל העולם נאחזין בה והיא כוללת את כל הקבורות כולם. ומכאן נלמד, שהמערה איננה רק קבר של כמה צדיקים, אלא שורש שכל הנשמות וכל מקומות המנוחה קשורים בו.
גן בתוך גןמערת המכפלה היא כפל של גן עדן, גן פנימי בתוך גן, ולשם התאווה דוד המלך באמרו בארצות החיים
כתב בספר התמונה: הבנין שלם בשלום, עשר לאחד גנוזין בגן עדן העליון, כפול גן עדן גן בתוך גן, ומכפלה לפנים בכוח צורת כוח הדומה, ולשם נתאווה דוד ״בארצות החיים״. ריש בזו רמוז לעולם עליון, בית המלכות והיסוד, תחילת האצילות ירושה לנשמות, ששם גנוז ונקבר האור הבא מן החסד עם זוגו, ושם נגנז התפארת עם זוגו שהיא לאה זוגתו של יעקב. ומכאן שהמכפלה היא כפל של גן עדן, גן פנימי בתוך גן.
למה נקראת מכפלהמערת המכפלה היא שני בתים זה לפנים מזה או בית ועלייה על גביו, והיא כפולה בזוגות, ולכן נקראת חברון קרית הארבע
איתא בגמרא מחלוקת רב ושמואל: אחד אומר שני בתים זה לפנים מזה, ואחד אומר בית ועלייה על גביו. למאן דאמר זה על גבי זה, היינו מכפלה, אלא למאן דאמר זה לפנים מזה מאי מכפלה? שכפולה בזוגות. "ממרא קרית הארבע", אמר רבי יצחק: קרית הארבע זוגות, אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה.
בת קול במערת אדם הראשוןכשבא רבי בנאה למערת אדם הראשון יצאה בת קול ואמרה לו שהסתכל בדמות דיוקנו, באברהם, ובדיוקנו עצמו אל יסתכל.
איתא בגמרא שכאשר בא רבי בנאה למערת אדם הראשון, יצאה בת קול ואמרה: הסתכלת בדמות דיוקני, בדיוקני עצמו אל תסתכל. ושאל: הרי ברצוני לציין את המערה? ונאמר לו: כמדת החיצונה כך מדת הפנימית, ולמאן דאמר שני בתים זה למעלה מזה, כמדת העליונה כך מדת התחתונה. ואמר רבי בנאה: נסתכלתי בשני עקביו של אדם, ודומים לשני גלגלי חמה. אברהם הוא דמות דיוקנו של אדם, ואדם הראשון עצמו גדול מכדי שיוכל אדם להסתכל בו.
למה נקראים ״ישני חברון״האבות נקראים ״ישני חברון״ כי לא עזבו את בניהם, והם כמו ישנים שיכולים לקום בכל רגע לעזרת בניהם בצרה.
מובא בספרים הקדושים שהראשונים קוראים לאבות ״ישני חברון״, ולא מצאנו כינוי זה אצל שאר הצדיקים. והכינוי מלמד שהאבות לא עזבו את בניהם במותם. מצבם כמו אדם חי השוכב על מיטתו, שבכל רגע יכול להתעורר ולקום. האבות הקדושים עדיין קשורים לעולם הזה, ובכל עת שבניהם זקוקים לעזרתם יכולים הבנים לקרוא אליהם, והם קמים ועומדים לעזרת בניהם הנתונים בצרה. הם חשובים כחיים וקיימים, ורק נקראים ישנים, וזכותם עומדת לנו לעד.
חברון מלשון חיבורחברון נקראת כך מלשון חיבור, כי במערת המכפלה הקבור אינו נפרד מנשמתו אלא הוא כישן, ולכן נקראים האבות ישני חברון
כתב בעל שם משמואל שחברון נקראת כך מלשון חיבור, בשביל מערת המכפלה שבה, שהיא תכלית החיבור. לכן הקבור בה אינו נפרד מנשמתו, אלא הוא כאדם הישן שנשמתו עדיין קשורה בו באמצעות "קיסטא דחיותא", שארית החיות שנשארת בגוף. וזה טעם הכינוי "ישני חברון": במערה הגוף והנשמה לא נפרדו באמת.
מקום קבורת המרכבהמפני שהאבות היו מרכבה לשכינה, מקום קבורתם הוא נקודת החיבור בין העולם הגשמי לעולם הנשמות.
מובא בספרים הקדושים שהאבות זכו בחייהם להיות מרכבה לשכינה, ולכן כל חלק מהם נעשה משכן לאלקות. הם הגיעו למעלה הגבוהה ביותר של העלאת הגוף הגשמי לרוחניות. ממילא המקום שבו הם קבורים בעולם הגשמי הוא נקודת החיבור בין העולם הגשמי לעולם הנשמות ולעולם הבא. ומובא מהאור החיים שיש באדם נפש רוח נשמה וחיה, וכל אדם, אפילו מהמדרגה הנמוכה ביותר, יכול להשיג מדרגות עליונות לפי שיעור יגיעתו בתורה.
למה נקברו האבות בחברוןהמקדש הוא מקום ההשפעה מלמעלה למטה, ומערת המכפלה היא נקודת החיבור מלמטה, מן העולם הגשמי אל עולם הנשמות, ולכן נקברו האבות בחברון.
מובא בספרים הקדושים שלכאורה המקום הקדוש בעולם הוא הר המוריה, מקום אבן השתייה, עקדת יצחק וקרבנות אדם הראשון, קין, הבל ונח, והיה ראוי שהאבות ייקברו שם. אבל קדושת המקדש היא קדושה שירדה מלמעלה למטה, ברצון ה' להשרות שכינתו בעולם, והיא מקום ההשפעה מהשמים לארץ, ולכן שם הקרבנות. ואילו מערת המכפלה היא נקודת החיבור מלמטה, מהעולם הגשמי אל עולם הנשמות. בחברון קנה אברהם את שדה עפרון, שם התחילה הנהגתו ושם קבע את זכויות הבעלות שלו על הארץ הגשמית, ולכן זה המקום שבו הגשמי מתחבר לרוחני.
כוח התפילה במערה
התפילה עולה דרך המערהשלוש התפילות שבכל יום אינן נשמעות אלא כשהן עולות דרך מערת המכפלה ששם קבורים שלושת האבות.
כתב בספר מגלה עמוקות, ששלוש התפילות שבכל יום, שתיקנו אבות העולם כנגד שלושה כתרים, אינן נשמעות אלא כשהן עולות דרך מערת המכפלה ששם קבורים שלושת האבות. ומכאן נלמד שכל תפילה של כל יהודי, בכל מקום, נשענת על המעבר הזה. התפילה שלנו היא בעצם המשך התפילה שהאבות עצמם פתחו, והיא חוזרת אליהם כדי לעלות.
התפילה לפי מדרגת המתפללהתפילה העוברת דרך מערת המכפלה מעוררת את האבות לפי עומק פנימיותו של המתפלל, מנפש כנגד נפש, מרוח כנגד רוח ומנשמה כנגד נשמה
כתב הרבי רבי אלימלך מליזענסק בספרו נועם אלימלך שהתפילות עולות למעלה דרך מערת המכפלה ומעוררות את האבות, ודבר זה תלוי בפנימיות של המתפלל. מי שמתפלל מתוך פנימיות הנפש שלו מעורר את הנפש של האבות, מי שהוא במדרגת רוח מעורר את הרוח שבאבות, ומי שהוא במדרגת נשמה מעורר את הנשמה שבאבות. ומכאן נלמד שככל שהאדם מתפלל מעומק פנימי יותר, כך הוא נוגע במקום פנימי יותר אצל האבות, ונשמות ישראל קשורות ודבוקות במערה הקדושה הזו.
טעם ציון קברי האבותמערת המכפלה ומערות הצדיקים צוינו כדי שידעו את מקום קבורתם ויבואו להתפלל שם, ומשום הכבוד שחייבים לתת למקום קבורת האבות.
כתב בספר ציון לנפש צבי, שהטעם לציון מערת המכפלה ומערות החכמים היה כדי שידעו את מקום קבורתם ויבואו להתפלל שם. ועוד הוסיף טעם לפי השיטות שקברי צדיקים אינם מטמאים: הציון אינו משום טהרה, אלא משום הכבוד שאנו חייבים לתת למקום קבורת האבות, כדברי הרמב״ן.
היתר ההשתטחות על קברי צדיקיםכל אדם רשאי להשתטח על קברי צדיקים, וכשנכנסים לשם תפילה זהו רצונם של הצדיקים והם מסייעים בתפילה.
כתב הרשב״ם שאין רשות להיכנס לקברי צדיקים אלא לאדם גדול וחשוב, אבל המהרי״ל, המגן אברהם וכל האחרונים כתבו שכל אדם רשאי להשתטח על קברי צדיקים. ומיישב בעל ציון לנפש צבי, שאולי ההקפדה היא רק על כניסה לתוך המערה ולא על השתטחות על הקבר או עמידה סמוך לו, ואולי רק כשנכנסים שלא לשם תפילה, כגון כדי למדוד את מקום הקבר. אבל כשנכנסים לשם תפילה, אדרבה, זהו רצונם של הצדיקים שיבואו על קברם וישפכו את נפשם, והם מסייעים להם בתפילתם לפני הקדוש ברוך הוא כמו בחייהם.
שפיכת שיח בקברי האבותבכל הדורות היו ישראל הולכים לשפוך שיח בקברי האבות שבמערת המכפלה, ואברהם אבינו היה עולה למרום ומבטל כל גזירות קשות.
כתב בעל שו״ת דברי יציב, האדמו״ר מצאנז קלויזנבורג, שבמשך כל הדורות היו ישראל הולכים לשפוך שיח בקברי האבות שבמערת המכפלה, ואברהם אבינו היה עולה למרום ומבטל כל גזירות קשות. והוא כתב זאת בלשון עבר, כי לשיטתו בזמנו כבר לא היה אפשר להתפלל שם, משום שבני ישמעאל בנו מעל המערה בית תפילה שלהם.
האבות מתפללים במערההאבות עצמם מתפללים בכל יום שמונה עשרה במערת המכפלה, כל אחד את התפילה שתיקן, והמתפלל שם מתפלל יחד עמם.
כתב בספר אבות הראש לרבי רחמים ניסים יצחק פאלאג'י, על פי ילקוט הראובני, שהאבות עצמם, אחרי מותם, מתפללים תפילת שמונה עשרה במערת המכפלה בכל יום, כל אחד את התפילה שהוא תיקן. ולמד מכאן, שמי שמתפלל שחרית בנץ החמה במערה מתפלל יחד עם אברהם אבינו, וכן הלאה. והוסיף בזהירות, שאולי אין הדברים כפשוטם ממש, כי האבות הם מרכבה לספירות.
הזכרת השבועה על הארץהמזכיר במערה את שבועת ה' שישראל ינחלו את הארץ, האבות עומדים ומתפללים על כך לפני הקדוש ברוך הוא.
כתב רבי חיים ויטאל בספרו עץ הדעת טוב, ומדבריו למדנו, שאם מזכירים במערת המכפלה את השבועה שנשבע הקדוש ברוך הוא שעם ישראל ינחלו את הארץ, האבות עומדים ומתפללים על כך לפני הקדוש ברוך הוא. שההבטחה ניתנה להם, והם התובעים את קיומה.
עיקר התפילה במערת המכפלהעיקר התועלת בתפילה על קברי צדיקים היא במערת המכפלה, כי כלב וירמיהו הלכו להתפלל דווקא שם, ואת האבות מזכירים בתפילת העמידה עצמה.
כתב בשו״ת באר אליהו, בדרך הפשט, שעיקר התועלת בתפילה על קברי הצדיקים היא במערת המכפלה. וראייתו, שכלב בן יפונה וירמיהו הנביא הלכו להתפלל על קברי האבות, ואילו ליד קבר רחל רק עברו ביציאה לגלות, ובתפילת העמידה עצמה מזכירים את אברהם, יצחק ויעקב. ודחה המחבר את הראייה מקבר רחל, כי ישראל היו כבולים בשבי ולא יכלו לעצור, ויעקב הציב מצבה על קבר רחל כדי שיתפללו שם.
מסירות נפש על התפילה במערהגדולי המקובלים ראו בתפילה במערת המכפלה דבר חשוב כל כך, שהשקיעו בו ממון רב ואף הסתכנו בנפשם.
מובא בספרים הקדושים שגדולי האחרונים המקובלים ראו בתפילה במערת המכפלה דבר בעל חשיבות רבה, אף כשהיה כרוך בהשקעת זמן, מאמצים וממון רב, ואף כשהיו צריכים להסתכן בנפשם. ומכאן נלמד שהיחס אל המערה לא היה של סגולה נוחה, אלא של מקום שמוסרים עליו את הנפש.
מנהגי העלייה לקברי האבותגדולי ישראל נהגו לעלות לקברי האבות ברגל מירושלים, בחודש אלול ובליל תשעה באב, מפני כבודם של האבות.
מסופר על הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד שהיה עולה ברגל, בלי שום כלי תחבורה, מירושלים לחברון בכל שנה בחודש אלול, מפני כבודם של האבות. והראב״ד רבי אליהו ראם הלך ברגל בליל תשעה באב מירושלים עד חברון כדי להתפלל על קברי האבות. והגרש״ז אויערבאך בימי בחרותו נהג להתפלל במערה בכל חודש אלול. ואצל אדמו״רי בית לעלוב יש הנהגה לפקוד את המערה לפחות ארבע פעמים בשנה.
תפילה מוכפלתאם כל התפילות שבכל מקום עולות דרך מערת המכפלה, התפילה הנאמרת במערה עצמה גדולה ומוכפלת.
ומכאן קל וחומר: אם כל תפילותיו של אדם בכל מקום עולות דרך מערת המכפלה, כמה גדולה ומוכפלת התפילה שנאמרת במערה עצמה. ובמיוחד כשתלמידי חכמים מופלגים לומדים מחצות הלילה ברציפות את סודות ספר הזוהר, ומתפללים על כל מי שנוטל חלק בהחזקת התורה במקום.
אליהו נענה בזכות האבותאליהו הנביא התפלל בהר הכרמל כמה תפילות ולא נענה, עד שהזכיר את האבות ומיד נענה.
אמרו חז״ל במדרש בשם רבי תנחומא בר אבא, שאליהו התפלל כמה תפילות בהר הכרמל שתרד אש, ״ענני ה׳ ענני״, ולא נענה. רק כאשר הזכיר את האבות ואמר ״ה׳ אלהי אברהם יצחק וישראל״, מיד נענה. ומכאן נלמד שהזכרת האבות בתפילה פותחת שערים שתפילות רבות לא פתחו, וזה הכוח המיוחד של תפילה שנשענת על זכותם.
תפילת משה נענתה בזכות האבותמשה התפלל ארבעים יום וארבעים לילה אחרי חטא העגל ולא נענה, וכיון שהזכיר את האבות מיד ניחם ה׳ על הרעה, כי ישראל נשענים על האבות כגפן על עצים מתים
אמרו חז״ל במדרש שכאשר עשו ישראל את העגל, עמד משה ולימד עליהם זכות ארבעים יום וארבעים לילה ולא נענה. כיון שהזכיר את האבות, "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך", מיד נאמר "וינחם ה׳ על הרעה". וסיים המדרש שכמו שהגפן חיה ונשענת על עצים מתים, כך ישראל חיים ונשענים על האבות אחרי מותם.
מקום תפילתו של אברהםאברהם יצא בכל יום להתפלל בשדה המערה, ראה אור יוצא ממנה והקב״ה דיבר עמו שם, ולכן חשק דווקא במערה זו עוד לפני שקנה אותה
מובא בזוהר הקדוש בשם רבי אלעזר שאברהם היה יוצא בכל יום ויום להתפלל באותו שדה שהיה מעלה ריחות עליונים. הוא ראה אור שיוצא מתוך המערה והתפלל שם, ושם דיבר איתו הקב״ה. ולכן רצה דווקא את המערה הזאת, כי תשוקתו הייתה תמיד לאותו מקום. ומכאן נלמד שמערת המכפלה הייתה מקום התפילה הקבוע של אברהם אבינו עוד לפני שקנה אותה, והאור והריח שבה הם שגרמו לו לחשוק בה.
סנגוריה של העקדהאברהם אבינו ביקש אחרי העקדה שכאשר יהיו בני יצחק בצרה ואין להם מליץ, ילמד הקב"ה עליהם סנגוריה ויזכור להם את העקדה.
איתא בירושלמי, שבתעניות אומרים "מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אתכם". ומובא בשם רבי יוחנן שאברהם אמר לפני הקב"ה: גלוי לפניך שכאשר ציוויתני להעלות את יצחק היה לי מה להשיב, אתמול אמרת "כי ביצחק יקרא לך זרע" ועכשיו "והעלהו לעולה", ולא עשיתי כן, אלא כבשתי את יצרי ועשיתי רצונך. כן יהי רצון שבשעה שבני יצחק ייכנסו לצרה ואין מי שילמד עליהם סנגוריה, אתה תלמד עליהם סנגוריה. וזה "ה' יראה", שהקב"ה נזכר להם עקידת יצחק אביהם ומתמלא עליהם רחמים. ומכאן נלמד, שאברהם הפך את הוויתור שלו על שאלותיו לזכות נצחית של הגנה על בניו.
משה רבינו במערת המכפלהברגע הקשה ביותר יצא משה רבינו למערת המכפלה וקרא לאבות לעמוד לפניו, ובזכותם ובזכות השבועה נעצרו מלאכי החבלה והמשחית.
מובא בילקוט ובפרקי דרבי אליעזר שמשה יצא לקראת אברהם יצחק ויעקב אל מערת המכפלה ואמר: אבות העולם, אם אתם מבני העולם הבא, עמדו לפני בשעה זו, שהרי בניכם נתונים כצאן לטבח. ומיד עמדו שם לפניו שלושת האבות. אמר משה לפני הקב״ה: רבון העולמים, לא כך נשבעת לאלו להרבות את זרעם ככוכבי השמים? ובזכות שלושת האבות נעצרו שלושה מלאכי חבלה, קצף אף וחימה. אחר כך ביקש בזכות השבועה, ״אשר נשבעת להם בך״, ונעצר גם המשחית, כמו שנאמר ״והוא רחום יכפר עון ולא ישחית״. והדברים נוראים, שמשה רבינו עצמו, ברגע הקשה ביותר, הלך למערת המכפלה ועורר שם את האבות לעמוד לימין בניהם.
כלב לא חשב על הסכנהכלב סיכן את עצמו מול הענקים כדי להתפלל על קברי האבות, כי מי שנמצא בדוחק אינו מסתכל בסכנה.
מובא בזוהר הקדוש בשם רבי יצחק שמשה הבין שהמרגלים לא יצליחו, ולכן התפלל על יהושע. יהושע הלך בסיוע עליון של משה, כמו הלבנה שמקבלת אור מהשמש. כלב נשאר בדוחק ואמר: מה אעשה? השתמט מהם ובא לקברי האבות והתפלל שם. רבי יהודה אומר שעיקם את שביליו והלך בדרך אחרת וסיכן את עצמו, שהרי ״ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק״. אבל מי שנמצא בדוחק אינו מסתכל בסכנה, וכך כלב, מתוך הצער שלו לא חשב על הסכנה ובא להתפלל על קברי האבות כדי להינצל. ומכאן נלמד על עוצמת הרצון: מי שמרגיש שחייו הרוחניים תלויים בזה, הולך למערה גם במחיר סכנה.
ירמיהו קורא לאבותבשעת החורבן שלח הקב״ה את ירמיהו למערת המכפלה לעורר את האבות, כי הם יודעים לבכות, ובכיים על בניהם מעורר את רחמיו.
אמרו חז״ל במדרש שבשעת החורבן אמר הקב״ה לירמיהו: אני דומה היום לאדם שהיה לו בן יחיד, עשה לו חופה, והבן מת בתוך חופתו. אין לך כאב לא עלי ולא על בני? לך וקרא לאברהם ליצחק וליעקב ולמשה מקבריהם, שהם יודעים לבכות. אמר ירמיהו: איני יודע היכן משה קבור. אמר לו הקב״ה: עמוד על שפת הירדן וקרא ״בן עמרם, עמוד וראה צאנך שבלעום אויבים״. מיד הלך ירמיהו למערת המכפלה ואמר לאבות העולם: עמדו, שהגיע זמן שאתם מתבקשים לפני הקב״ה. והדברים נוראים, שהקב״ה עצמו שולח לעורר את האבות, כי הבכי שלהם על בניהם הוא שמעורר את רחמיו.
הקב״ה מודיע לאבותבעת צרה, כשהאבות ישנים בגלל חטאי העולם, הוצאת ספר תורה ותפילת הציבור מעוררות אותם, והקב״ה אינו חס על העולם עד שהוא מודיע לאבות
מובא בזוהר הקדוש שכשהעולם נמצא בצער, האבות ישנים בגלל חטאי העולם, והטל אינו נמשך, עד שמתעורר ספר תורה כמו שנוהגים בעולם, כלומר מוציאים ספר תורה ומתפללים. אז הנפש מודיעה לרוח, הרוח לנשמה, והנשמה לקב״ה. ואז יושב המלך על כסא רחמים, מושך מעתיקא קדישא טל של בדולח שמגיע לראש המלך, האבות מתברכים, והטל נמשך אל הישנים ומתחברים ומתברכים כולם, והקב״ה חס על העולם. ושנינו: לא חס הקב״ה על העולם עד שהוא מודיע לאבות, ובזכותם העולם מתברך. ומכאן נלמד שגם כשנראה שהאבות ישנים, תפילת הציבור מעוררת אותם, ורק דרכם יורדים הרחמים.
ישני חברון גוזרים גזירהכשהעולם צריך רחמים מודיעים לישני חברון, והם עולים לגן עדן, גוזרים גזירה עם רוחות הצדיקים, והקב״ה עושה את רצונם.
מובא בזוהר הקדוש שכאשר העולם צריך רחמים והחיים יושבים בצער ומתפללים, הולכים ומודיעים את הדבר לאותם ישני חברון. הם מתעוררים ועולים לגן עדן שבארץ, ששם רוחות הצדיקים מתלבשות בעטרות של אור, ומתייעצים איתם וגוזרים גזירה, והקב״ה עושה את רצונם וחס על העולם. ומכאן נלמד שהתפילה של החיים בעולם הזה מגיעה אל האבות בחברון, והם ממשיכים אותה עד שהיא נעשית גזירה טובה שהקב״ה מקיים.
למה היו האמהות עקרותהאמהות היו עקרות כי הקב״ה מתאווה לתפילתן ולשיחתן של צדיקים, וכל חייהן היו תפילה.
אמרו חז״ל במדרש בכמה לשונות, בשם רבי לוי ורבי חלבו בשם רבי יוחנן: למה היו האמהות עקרות? כי הקב״ה מתאווה לתפילתן ולשיחתן. אמר להן: יונתי, אומר לכן מדוע העקרתי אתכן, כי הייתי מתאווה לשמוע את שיחתכן, "כי קולך ערב ומראך נאוה", "יונתי בחגוי הסלע". ועוד אמר הקב״ה: עשירות הן, נאות הן, אם אתן להן בנים לא יתפללו לפני. ולשון אחר: הקב״ה מתאווה לתפילתן של צדיקים. והקבורות במערה הן אמהות שכל חייהן היו תפילה, והצער שלהן היה הדרך שבה הקב״ה רצה לשמוע את קולן.
נזכירה דודיך מייןכשישראל בצרה הם מזכירים את מעשי האבות, וזכרונם חביב לפני הקב"ה יותר מניסוך היין על המזבח.
אמרו חז"ל במדרש על "נזכירה דודיך מיין": הדודים אלו אברהם יצחק ויעקב. כשאנו נכנסים לצרה אנו מזכירים לפני הקב"ה את מעשי האבות, וזכרונם בא לפניו יותר מן היין שנתנסך על גבי המזבח. ומכאן נלמד, שגם בזמן שאין מקדש ואין ניסוך, הזכרת האבות בתפילה עולה לפני הקב"ה כקרבן הנבחר ביותר.
זכות אבות ואמהות במלחמת עמלקבמלחמת עמלק עמד משה בתענית ותפילה והזכיר את זכות האבות על ראש ההר ואת זכות האמהות על הגבעה, והקב״ה עשה לישראל ניסים.
אמרו חז״ל במדרש על הפסוק "מחר אנכי נצב על ראש הגבעה": רבי אלעזר המודעי אומר, מחר נגזור תענית ונעמוד מוכנים בזכות אבות. "ראש" אלו מעשי האבות, "הגבעה" אלו מעשי האמהות, כמו "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות". ובמדרש נוסף: אנכי נצב בתפילה, על ראש אני מזכיר זכות אבות, שנאמר "כי מראש צורים אראנו", והגבעה אני מזכיר זכות אמהות, "ומגבעות אשורנו". ומשה אהרן וחור עלו להזכיר מעשי אבות ומעשי אמהות. וכל זמן שהגביה משה את ידיו, היו ישראל מסתכלים ומאמינים במי שציווה את משה לעשות כן, והקב״ה עשה להם ניסים. ומכאן נלמד שתענית ותפילה עם הזכרת האבות והאמהות היא דרך לנצחון.
כריח שדה אשר ברכו ה'יצחק קבע את תפילתו בשדה שקנה אברהם סמוך למערה, כי ראה שם שכינה והריח ריחות עליונים, ואותו ריח הכיר בבגדי יעקב.
מובא בזוהר הקדוש: מניין ידע יצחק לומר על יעקב ״ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'״? אלא שיצחק הכיר את הריח הזה מן השדה שקנה אברהם סמוך למערה. ״ויצא יצחק לשוח בשדה״, וכי לא היה לו בית או מקום אחר להתפלל? אלא בשעה שנכנס לשדה ההוא ראה שכינה עליו, והשדה העלה ריחות עליונים קדושים, ולכן התפלל שם וקבע שם את תפילתו. ומכאן נלמד שריח גן עדן שעולה מן המערה הוא אותו ריח שעלה מבגדי יעקב, ובו הרגיש יצחק שהברכה תלויה ביעקב.
ביקורו של רבי בנאהרבי בנאה לא ציין את המערה כדי להזהיר כהנים מטומאה, אלא ביקר בה כדי להתקרב ולהתפלל בקברי האבות, ושם זכה לחוויה רוחנית מיוחדת.
מובא בספרים הקדושים שרוב הראשונים פירשו שרבי בנאה ציין את המערה כדי להזהיר כהנים, אבל פירוש זה קשה, שהרי המבנה מעל המערה נבנה יותר ממאתיים שנה לפניו והיה ידוע לכל. ועוד, אותו לשון מופיע אצל ריש לקיש, תלמידו, שהיה מציין דווקא מערות של חכמים, והצטער מאוד כשלא מצא את מערת רבי חייא, ובת קול אמרה לו: תורה כמותו פלפלת, תורה כמותו לא ריבצת. ואילו היה הציון רק לאזהרה מטומאה, למה דווקא קברי חכמים ולמה הצער? מכאן שציון הקברים נועד לסמן אותם כדי לעלות אליהם לתפילה. וכך יש להבין גם את ביקורו של רבי בנאה, ביקור של התקרבות, התחברות ותפילה בקברי האבות, ושם זכה לחוויה רוחנית מיוחדת.
ציון קברי הצדיקיםקברי הצדיקים צוינו כדי שיבואו להתפלל עליהם בעת צרה, וקברי צדיקים כאבות אינם מטמאים, כמו שמצינו בכלב שהשתטח על קברי האבות
כתב הגאון רבי יעקב עמדין, היעב״ץ, שריש לקיש ורבי בנאה ציינו את מערות הצדיקים כדי שידעו בני האדם ויבואו להתפלל על קבריהם, ויודיעו להם כל צרה שלא תבוא על הציבור. ולדבריו קברי צדיקים כאבות ודאי אינם מטמאים, וכמו שמצאנו בכלב שהלך והשתטח על קברי האבות. וגם הרש״ש מקשה על הפירוש שהציון הוא מפני הטומאה, שהרי אם כן למה דווקא קברי חכמים, ומפרש שהציון נועד כדי שיוכרו הקברים להתפלל עליהם, כמו שמצינו בכלב. ונושא זה נדון באריכות גם בקונטרס השתטחות של האדמו״ר האמצעי מחב״ד.
יהודה מעביר את התפילותיהודה בן יעקב קבור במערת המכפלה, והוא מעביר את כל תפילות ישראל דרך המערה.
כתב הגה"צ המקובל רבי יהודה זאב מלעבאוויטש, שיהודה מעביר את תפילתם של ישראל דרך מערת המכפלה. בילקוט שמעוני איתא שיהודה נקבר במערת המכפלה, ובספר ליקוטי יהודה ביאר שיהודה מעביר את התפילה. שתים עשרה הברכות של שמונה עשרה הן כנגד שנים עשר השבטים, וברכת "שמע קולנו" כנגד יהודה, כמו שנאמר "שמע ה' קול יהודה ואל עמו תביאנו", כלומר שהוא מעביר את כל התפילות דרך מערת המכפלה. וכן כתב בילקוט ראובני בשם המגלה עמוקות, שכל התפילות עוברות דרך מערת המכפלה. ואולי לפי זה אפשר לומר כך גם על משה רבינו.
המרגלים נצטוו להשתטחמשה ציווה את המרגלים להשתטח על קברי האבות כדי לעורר את זכותם, כי עוררות הזכות במקום קבורתם חזקה מכל הזכרה ממרחק.
מובא בספרים הקדושים שמשה רבינו ביקש בכוחו הגדול ״זכור לאברהם ליצחק״ ועורר את זכות האבות במקום שהוא שם, אבל כלב הלך ונשתטח על קברי אבות. וכמו כן כששלח משה את המרגלים צוה אותם ״עלו זה בנגב וראיתם את ההר״, ומובא שציוה עליהם שישתטחו על קברי אבות לעורר את זכותם, שיבקשו רחמים על בניהם שיזכו לרשת את הארץ. ומכאן נלמד שעוררות זכות האבות במקום קבורתם חזקה יותר מכל הזכרה ממרחק.
השפע שעל קברי הצדיקיםהשפע האלהי שחל על הצדיקים בחייהם נשאר בעצמותיהם גם אחרי מותם, ולכן התפילה על קבריהם רצויה יותר.
כתב הר"ן, שבהמצא חכמים וחסידים בדורות, יהיה השפע שופע עליהם, ובאמצעותם אפשר שיהיה שופע על כל המוכנים מבני דורם, וכל שכן לאותם שמתקרבים אליהם ומשתתפים עמהם. ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי מותם מקומות קבורותיהם ראויים להמצא השפע שם מצד הצדדים, כי עצמותיהם שכבר היו כלים לחול עליהם השפע האלהי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק. ומפני זה אמרו רבותינו שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם, כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר, להמצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע האלהי.
תפילת אברהם וקרבן התמידאברהם אבינו תיקן את תפילת שחרית כנגד תמיד של שחר, ולכן הזכרת זכותו וזכות חברון לפני התמיד מחברת את עבודת המקדש עם תפילתו
כתב התפארת ישראל שאברהם, ראש האבות, תיקן את תפילת השחר, והיא כנגד תמיד של שחר. ולכן מתאים להסמיך את זכות אברהם שנכנס בברית לקרבן התמיד, שתפילתו של אברהם עומדת כנגדו. ומכאן שהזכרת חברון לפני התמיד מחברת את עבודת המקדש עם התפילה שהתחילה מאברהם אבינו.
פתיחת התפילה באדון עולםפותחים את התפילה ב״אדון עולם״ כדי להזכיר את זכות אברהם, הראשון שקרא לה' אדון.
כתב בסידור שערי רחמים, מאת המגיד מפלאצק תלמיד הגר״א, שתיקנו לפתוח את התפילה ב״אדון עולם״ בשם אדנות, וכן ״אדני שפתי תפתח״, כדי להזכיר את זכות אברהם. שאמרו חז״ל שמיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו לא היה מי שקרא לו אדון, עד שבא אברהם וקראו אדון. ואף דניאל לא נענה אלא בזכות אברהם, כשאמר ״למען אדני״. וכמו שבמקדש סיבבו את הלשון כדי להזכיר את חברון, כך בסידור התפילה התחכמו לפתוח בשם שמזכיר את אברהם. ואמר הגר״א על פירוש זה, שאילו לא נדפס הספר אלא בשבילו, דיו.
נכנסים לבית ה' בזכות אברהםהכניסה לבית ה' היא בזכות אברהם איש החסד, ולכן גם בבואנו לבית הכנסת אנו נכנסים בכוחו.
כתב בסידור שערי רחמים על הפסוק ״ואני ברוב חסדך אבוא ביתך״, שהכניסה לבית ה' היא בזכות אברהם, הרמוז במידת החסד. וכך גם אנו בבואנו להתפלל בבית הכנסת נכנסים בכוחו של אברהם, כמו שבמקדש פתחו את העבודה בזכות ישני חברון.
אמירת העקידה בכל יוםטוב לומר פרשת העקידה בכל יום כדי לזכור את זכות האבות לפני הקב״ה וכדי להכניע את היצר כמו שמסר יצחק את נפשו
כתב השולחן ערוך שטוב לומר פרשת העקידה בכל יום. וביארו הבית יוסף והט״ז שהוא כדי לזכור זכות אבות לפני הקדוש ברוך הוא בכל יום, וגם להכניע את היצר לעבודת ה׳ כמו שמסר יצחק את נפשו. ומכאן נלמד שכדי להגיע למדרגה הראויה בתפילה צריך האדם גם להתקשר לזכות האבות וגם להכניע את יצרו, כפי שיצחק אבינו מסר נפשו על קידוש ה׳.
הבו לה' בני אליםמקור הזכרת האבות בתפילת שמונה עשרה הוא הפסוק הבו לה' בני אלים, ואת התפילה פותחים בהזכרת גבורתם הרוחנית של האבות.
איתא בגמרא (מגילה): מנין שאומרים ברכת אבות? שנאמר ״הבו לה' בני אלים״. ופירש רש״י: הזכירו לפניו את אילי הארץ, וכן ״הזכירו לפניו האיתנים״. ורבינו חננאל פירש ש״אלים״ הם האבות, גיבורי התורה והמצוות, מלשון חוזק ותוקף. ומכאן נלמד שאת התפילה פותחים בהזכרת הגבורה הרוחנית של האבות.
וזה זכרי לדור דורבכל דור שמזכירים בתפילה את אלקי אברהם יצחק ויעקב, ה' זוכר את ברית האבות ושומע ועונה.
אמרו חז"ל במכילתא, שנוסח "אלקינו ואלקי אבותינו אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב" נלמד מהפסוק שנאמר למשה "ה' אלקי אבותיכם אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב". וכתב הרמב"ן ש"וזה זכרי לדור דור" חוזר לשמות האבות, כי לעולם לא ישכח ה' ברית אבות, וכל הדורות כאשר יזכירו אלקי אברהם יצחק ויעקב ישמע אל ויענם. וכן הביא האבודרהם. והיא הבטחה נצחית: עצם הזכרת שמות האבות פותחת את שערי השמיעה.
הזכרת האבות מעוררת רחמיםהזכרת האבות בתפילה אינה טענת זכות אלא היא עצמה מעוררת את רחמי ה' על בניו.
לכאורה מי שבא לבקש תחנונים צריך לבוא כעני העומד בפתח, ולא להזכיר שום זכות, שלא ייראה כאילו הטובה מגיעה לו בדין. ומבואר במכילתא וברמב״ן שהזכרת האבות אינה טענת זכות, אלא היא עצמה מעוררת את רחמי ה' על בניו, כמו שריחם על בני ישראל בשבי מצרים. ומכאן נלמד שהאב הרחמן מתעורר כשנזכר בבנים של אוהביו.
הבו לשון הכנההתפילה היא חיבור לה', והאדם השפל מתחבר אליו דרך זכות האבות, ולכן התפילה נפתחת בברכת אבות.
פירש רש״י ״הבו״ לשון הכנה: הכינו לה' את זכות בני אילי הארץ, מכאן שאומרים אבות. יסוד התפילה הוא החיבור והקשר לריבון העולמים, אבל איך יכול האדם בשפלותו להשתייך לקדוש ברוך הוא? על ידי זכות אבות אנו מקשרים את עצמנו לאבותינו, וכבניהם אנו ראויים לעמוד לפני ה' בתחינה. ובהערה מובא שרש״י ואונקלוס מפרשים ״נפתולי אלקים נפתלתי״ לשון תפילה והפצרה, ומנחם בן סרוק מפרש מלשון חיבור. לכן התפילה נפתחת בברכת אבות.
קבורת משה הנסתרתקברו של משה הוסתר כדי שלא יבואו ישראל בשעת החורבן להתחנן עליו ויבטל את הגזירה, כי חביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם.
איתא בגמרא (מסכת סוטה) שמלכות הרשעה שלחה לחפש את קבר משה, ומי שעמד למעלה נדמה לו שהוא למטה ולהפך. ורבי חמא ברבי חנינא אומר שאף משה רבינו עצמו אינו יודע היכן קבור. ובעין יעקב מובא הטעם: גלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שבית המקדש עתיד ליחרב וישראל ייגלו, ושמא יבואו לקבר משה ויתחננו לפניו "משה רבינו עמוד בתפילה בעדנו", ויעמוד משה ויבטל את הגזירה, מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם. ומכאן נלמד כמה גדול כוחה של תפילה על קברי הצדיקים.
תפילותינו עולות עם האבותתפילות האבות עולות בלי שום מניעה לכסא הכבוד, ועל ידן עולות גם תפילותינו.
כתב הגאון רבי משה שטרנבוך שעניין גדול המועיל לקבלת התפילות הוא זכות אבות. האבות הקדושים עומדים בעדנו בתפילה, ותפילותיהם אין להן שום מניעה מלעלות לפני כסא הכבוד, ועל ידם עולות גם תפילותינו לפני ה׳ יתברך.
וברית אבות לבנים תזכורבמוסף ראש חודש מזכירים את ברית האבות, כי בראש חודש מצטרפת תפילת האבות לתפילת כלל ישראל ומעוררת את הגאולה.
כתב הרב שטרנבוך, שזה הטעם שבמוסף של ראש חודש אומרים "אהבת עולם תביא להם, וברית אבות לבנים תזכור, והביאנו לציון עירך ברינה". בראש חודש תפילת האבות הקדושים מצטרפת לתפילת כלל ישראל, והם מעוררים על הגאולה, שהקדוש ברוך הוא יביא את עמו לציון במהרה.
יום כיפור קטןערב ראש חודש הוא זמן לתשובה לקראת ראש חודש המסוגל לתפילה על הגאולה, ולכן מתפללים בו יום כיפור קטן על בניין המקדש.
מובא בספרים הקדושים שמכיוון שראש חודש הוא עת מסוגלת להתפלל על הגאולה, יחד עם תפילת האבות, ערב ראש חודש הוא הזמן לשוב בתשובה. לכן מתפללים ״יום כיפור קטן״ בערב ראש חודש, ועיקר התפילה בו הוא על בניין המקדש במהרה.
קטנתי מכל החסדיםאין לתלות את הגאולה במעשינו, שהרי אפילו יעקב אבינו חשש שאין לו זכות, ולכן מבקשים בתפילה מתוך שאנו זרע האבות ומזכירים את זכותם.
אין לנו לחשוב שבזכות מעשינו הטובים ניגאל. יעקב אבינו, שדמותו חקוקה במרכבה, כל ימיו ישב באוהלי תורה בדבקות עצומה, והשכינה הבטיחה לו להיות עמו, ובכל זאת כשפגש את עשו חשש שמא אין לו זכות להינצל ואמר "קטנתי מכל החסדים". לכן תיקנו שנבקש בתפילה מתוך שאנו זרע האבות וחלק מעם ה׳, שברכתם היא בלי גבול. ובברכה הראשונה אנו אומרים "אלקינו" בלשון רבים, כוללים את עצמנו עם כל ישראל, ומזכירים את זכות האבות, ובברכה זו נכלל שורש כל שמונה עשרה הברכות.
רבי או קברי אבותלארץ ישראל שתי עצות להינצל, רבי או קברי אבות, ובימינו שאין לנו משה רבינו נותרו לנו הכותל המערבי ומערת המכפלה.
משה רבינו התפלל על יהושע שינצל מעצת המרגלים, ואילו כלב הלך להתפלל על קברי האבות. ואמר על כך הרה״ק רבי שמעון נתן נטע מלעלוב, שלארץ ישראל יש שתי עצות להינצל: או רבי, או קברי אבות. והוסיף שמשה רבינו אין לנו היום, אבל הכותל המערבי ומערת המכפלה יש ויש. ומכאן נלמד שמי שאין לו רבי כמשה שיתפלל עליו, יש לו עדיין את קברי האבות כמקום הצלה.
אבן שואבת לכל ישראלמערת המכפלה מושכת יהודים מכל העולם לתפילה ובקשה בכל ימות השנה, ובמיוחד בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה
מערת המכפלה בחברון, מקום קבורת אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה ולאה, מושכת יהודים מכל העולם לבקר, לשאת תפילות ולשטוח בקשות ותחנונים לפני בורא עולם בכל ימות השנה. ומספר המבקרים גדול במיוחד בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה, ימי הרחמים והסליחות, שבהם האדם מחפש מליצי יושר ועוצמת רחמים.
החלון שבכותל המזרחיבמשך מאות שנים התפללו היהודים מול חלון בכותל המזרחי של בניין המערה, במקום שאישר האריז״ל, שלפי המסורת חללו מגיע עד המערה עצמה.
במשך מאות שנים, כשלא הורשו יהודים להיכנס לבניין שעל המערה, היה מקום מיוחד לתפילה שאושר על ידי האריז״ל. הוא היה בצד המזרחי של הבניין, במקום שעלו בו שבע מדרגות, ושם, למעלה מקומת איש, היה חלון בכותל שלפי המסורת חללו מגיע עד המערה עצמה. כנגד החלון הזה כיוונו היהודים את פניהם בתפילה. כיום החלון סתום, אבל נשאר סימן היכר בשטח של כארבעים על שלושים סנטימטר המטויח בטיט.
סגולות המערה והאבות
אברהם אבינו ומידת החסדכל אחד מהאבות מייצג מידה אחרת, ואברהם אבינו בעל החסד הוא הכתובת לבקשות של פרנסה, שפע ורחמים.
כל אחד מהאבות הקדושים מייצג מידה אחרת ומשפיע בתחום אחר. אברהם אבינו, בעל החסד, הוא הכתובת לבקשות של פרנסה, שפע ורחמים. ומי שזקוק להרחבה בחייו פונה אל מי שכל חייו היו פתיחת אוהל וחסד לכל בא.
יצחק אבינו ממתיק דיניםיצחק אבינו, בעל מידת הגבורה, הוא הכתובת לבריאות, לרפואה ולשמירה, להמתקת הדינים ולביטול גזירות.
יצחק אבינו, בעל הגבורה, הוא הכתובת לבריאות, רפואה ושמירה, להמתקת הדינים ולביטול גזירות. והדברים נוראים: מי שעקד את עצמו על המזבח ועמד מול הדין הקשה ביותר, הוא היודע להמתיק את הדינים עבור בניו.
יעקב אבינו וסגולת השלוםיעקב אבינו, בעל מידת התפארת, מסוגל לשלום, לזיווגים, לשלום בית ולכל חיבור טוב.
מובא בספרים הקדושים שיעקב אבינו, בעל מידת התפארת, מסוגל לשלום, לחיבור, לזיווגים ולשלום בית. שהתפארת היא המידה המחברת והמאזנת. ולכן מי שמבקש חיבור נכון בחייו, זוגי או משפחתי, פונה אל יעקב.
האמהות עותרות על כל צערהאמהות הקדושות הקבורות במערה עותרות על כל צער של כל יהודי ויהודיה, ובזכותן זוכים לזרע של קיימא ולברכה בכל מעשה.
מובא בספרים הקדושים שהאמהות הקדושות, שרה, רבקה, רחל ולאה, עותרות על כל צורך וכאב של כל יהודי ויהודיה. ועוד מובא שבזכות האמהות הקבורות במערה זוכים לזרע של קיימא, ובזכותן שורה ברכה בכל מה שעושים. והדברים נוגעים ללב, שהרי הן עצמן ידעו צער של עקרות והמתנה, ולכן הן מבינות את הכאב מבפנים.
מים מן הסלע בזכות האבותהמים במדבר, שהם מקור החיים והפרנסה, ניתנו לישראל בזכות הישנים במערת המכפלה, והאבות ממשיכים לפרנס את בניהם גם במקום שאין בו מקור טבעי
מובא בילקוט שמעוני (פרשת חוקת) שיש כוח וזכות לאותם שישנים במערת המכפלה שיוציאו מים מן הסלע. ומכאן נלמד שהמים במדבר, שהם מקור החיים והפרנסה, לא ניתנו אלא בזכות האבות. והדברים נוראים, שהאבות הקבורים במערה ממשיכים לפרנס את בניהם גם במקום שאין בו שום מקור טבעי.
תפילת אברהם פועלת ישועותאברהם אבינו היה מתפלל על עקרות והן נפקדות ועל חולים והם מבריאים, ואפילו ספינות בים ניצלו בזכותו, וכוחו להשפיע ממשיך גם כעת.
אמרו חז״ל במדרש (בראשית רבה) שאברהם אבינו היה מתפלל על עקרות והן נפקדות, ועל החולים והם מבריאים. ורבי חנינא מוסיף שאפילו ספינות שהיו מפליגות בים הגדול היו ניצולות בזכותו של אברהם. ומי שכל כך פעל בחייו לטובת אחרים, ממשיך להשפיע גם כעת.
ישועות גם למי שאינו ראויבמערת המכפלה פעלו גדולי המקובלים והצדיקים ישועות לאורך הדורות, ושם נפעלות ישועות וניסים גם למי שאינו ראוי, בזכות האבות.
לאורך כל הדורות פעלו כל גדולי המקובלים והצדיקים במערת המכפלה ישועות וניסים גלויים לכל יהודי. ומיוחד המקום הזה שנפעלות בו ישועות וניסים גם למי שאינו ראוי לכך, כי אין זה בזכותו אלא בזכות האבות. וזה מה שנותן תקווה דווקא למי שמרגיש שאין לו זכויות משלו.
מקום תפילה לזרע של קיימאיש אומרים שמערת המכפלה היא המקום המובחר ביותר להתפלל על זרע של קיימא, ויש שהמליצו על קבר רחל, ואולי הדבר תלוי בשורש נשמת הזוג
יש מי שאומר שמערת המכפלה היא המקום המובחר ביותר להתפלל על זרע של קיימא, וכך כנראה היתה דעתו של רבי חיים משה מנדל. לעומתו הגרי״ז מבריסק ואחרים המליצו על קבר רחל לחשוכי בנים. ויש לומר שאולי כל מקרה לגופו, לפי שורש נשמת הזוג.
רפואה על קבר צדיקמי שהשתטח על קבר צדיק ואמר את משנתך אני לומד נתרפא, ומכאן שההשתטחות על קברי צדיקים והחיבור לתורתם פועלים ישועה
איתא בגמרא תפילה לרפואה על קבר צדיק: למחרת הלכתי והשתטחתי על מערתו, ואמרתי את משנתך אני לומד, ונרפאתי. ומכאן שההשתטחות על קברי צדיקים והחיבור לתורתם פועלים ישועה ורפואה.
תפילה על הבנים ונדר צדקהבתפילה במערה מבקשים על הבנים ונודרים צדקה לעילוי נשמות האבות והאמהות, שבזכותם יאריכו ימי הבנים ויזכו לדורות ישרים.
בתפילה הנאמרת אצל מערת המכפלה יש מקום לפרט את שמות בניו וכל מי שירצה, שיצליח ה' בכל מעשי ידיהם. ואומר: הנני בלי נדר נותן מעות כך וכך לעילוי נשמות אבותינו ואמותינו הטמונים פה, ולעילוי נשמות כל הצדיקים והחסידים, שבזכותם יאריך ה' ימי בני, ויזכו לבנים צדיקים וכשרים בכל מידות טובות, ולא ימות אחד מבניהם בחיי אביהם ואמם, ויזכו לגדלם לתורה לחופה ולמעשים טובים. ותזמין להם זיווג כשר וראוי, ולא ימצא שום שמץ פסול בזרענו ומשפחתנו עד עולם, ואזכה לראותם יחד בקיבוץ גלויות.
סגולות אמירת העקידהאמירת פרשת העקידה בכוונה מעלה את התפילה, מושיעה מצרה, מכפרת עוונות, מבטלת מיתה ומגיפות, ומעוררת זכות אבות להכניע את מידת הדין
מובא בספרים הקדושים מן התיקונים ומשאר ספרים גודל סגולת אמירת העקידה. אמירתה בכוונה שלוש פעמים ביום קודם כל תפילה משברת ״מנעולא דפרזלא״, בוקעת כמה רקיעים ומעלה את התפילה למעלה. מי שנמצא בצרה גדולה יאמר אותה שבע פעמים בכוונה עצומה ובדמעות עם היהי רצון, ויושיעהו ה׳ מצרתו. האומרה בכוונה ובהתלהבות, אין סגולה גדולה ממנה לכפרת עוונות. היא מבטלת מיתה מבני אדם, ובפרט בזמן שחלאים רעים מצויים בעולם, זכות קריאתה היא כתריס בפניהם. והיא מעוררת זכות אבות וזכות ישראל, כובשת את מידת הדין ומגלה את מידת הרחמים, ומכניעה כל המקטרגים והמרעין בישין.
עקידת היצרעיקר העקידה הוא לעקוד את היצר הרע ולהיכנע לה׳ לגמרי, ולכן אמירת העקידה היא התחברות למסירותו של אברהם.
כתב השל״ה הקדוש שעיקר העקידה והקרבנות הוא רמז לעקוד את היצר הרע, שיהיה לבו של אדם כפוף כאילו נתבטלו הרגשותיו בתפילה, ויהיו עיניו ולבו לשמים כעולה תמימה. ובעל העקידה כתב שעקידת הבנים איננה נרצית לפניו יתברך מצד עצמה, רק ההכנעה וההשתעבדות לו בלי שום מחשבה פסולה, שראינו כמה האמין אברהם אבינו בנבואה עד שהלך לשחוט את בנו יחידו. ומכאן נלמד שאמירת העקידה איננה רק סיפור, אלא התחברות לאותה מסירות.
סגולת עשרה פסוקיםהרמב״ן כתב שהאומר בכל יום עשרה פסוקים מתהלים וישעיה זוכה לשמירה, למציאת חן ולהצלחה.
מובא שהרמב״ן הפליג בתועלת אמירת עשרה פסוקים מתהלים וישעיה, וגם בכתיבתם בקמיע, ויש קונטרס בכתב ידו על אופן כתיבת הקמיע. וכתב שהאומרם בכל יום יועיל לו לשמירה, למציאת חן ולהצלחה. יש בהם צ״א תיבות כמנין צירוף השמות, שס״ה אותיות כמנין ימות החמה וכמנין סממני הקטורת, והם כנגד עשר ספירות. ובין הפסוקים: ״יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי״, ״ואני תפלתי לך ה' עת רצון״, ״דרשתי את ה' וענני ומכל מגורותי הצילני״, ״הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד״.
אחוזה בחברון מצילה מחיבוט הקברמי שיש לו אחוזה ונחלה בעיר הקודש חברון ניצול מחיבוט הקבר.
כתב הרה״ק רבי דוד צבי שלמה מלעלוב בן רבי אלעזר מנחם במכתבו, קבלה ששמע מפי הגאון רבי שמעון מנשה אב״ד חברון, ששמע מהגאון רבי דובער בן בעל התניא, שמצא בכתבי הרדב״ז: כל מי שיש לו אחוזה ונחלה בעיר הקודש חברון ניצול מחיבוט הקבר. ואף שלא מצאו זאת בכתבי הרדב״ז, כתב שהעדות נאמנה מאוד ויש לסמוך עליה. ומכאן נלמד שאחיזה בעיר האבות היא הגנה לנשמה גם אחרי הסתלקותה.
קניית המערה וקבורת האבות והאמהות
אמה על אמה לכל יהודיאברהם אבינו קנה במערה אמה על אמה לכל אחד מישראל, ולכן כל יהודי הבא למערה בא לנחלה שאביו קנה עבורו.
מובא בספרים הקדושים שאברהם אבינו קנה במערה אמה על אמה עבור כל אחד מישראל. ומכאן שלכל יהודי יש חלק במערה, לא כאורח אלא כבעלים, וכשהוא בא לשם או נקשר למקום, הוא בא לנחלה שאביו קנה עבורו.
עפרון לא ראה את האורעפרון ראה במערה רק מערה בקצה שדה, ואילו אברהם אבינו ידע שהיא שער גן עדן
מובא בספרים הקדושים שאברהם אבינו קנה את המערה מעפרון, ועפרון לא ראה את האור הגדול שיש בה. עפרון ראה רק מערה בקצה שדה, ואילו אברהם ידע שזה שער גן עדן. ומכאן נלמד שההבדל בין השניים הוא ההבדל בין עין שרואה רק עפר לבין עין שרואה את האור שמתחת לעפר.
אברהם קנה את החושךבקניין המערה מעפרון רכש אברהם את כל המצבים שבהם אור היהודי מכוסה בעפר, ואת כולם אפשר לגלות ולהאיר בתפילה במערה.
מובא בספרים הקדושים שבתוך הקניין של אברהם אבינו מעפרון, הוא רכש את כל המצבים הקשים שבהם יהודי נמצא כשהאור שלו מכוסה בעפר, כמו אצל עפרון. את כל המצבים האלה אפשר לגלות ולהאיר בתפילה במערת המכפלה. ומכאן נלמד שמי שמרגיש שאורו כבוי ומכוסה, יכול לבוא אל המקום שבו אברהם כבר קנה את חושכו והפך אותו לאור.
חובת כבוד קברי האבותהתורה האריכה בסיפור קניין המערה מעפרון כדי להודיענו את מקום קבורת האבות, כי אנו חייבים לכבד את המקום
כתב הרמב״ן בפירושו על התורה (פרשת חיי שרה) שהתורה רצתה להודיענו את מקום קברות האבות, כי אנו חייבים לכבד את מקום קבורת אבותינו הקדושים. וכן כתב בעל הטורים בפירושו על התורה. ומכאן נלמד שכל הסיפור הארוך של המשא ומתן עם עפרון נכתב כדי שנדע היכן הם קבורים ונכבד את המקום.
טעם השם קרית ארבעהמקום נקרא קרית ארבע משום שנקברו בו ארבעה זוגות, ובו מתאחדים שורש האנושות כולה עם שורש עם ישראל.
מובא בזוהר הקדוש שהמקום נקרא ״קרית ארבע״ משום שנקברו בו ארבעה זוגות: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. במקום הזה מתאחדים שורש האנושות כולה, אדם וחוה, עם שורש עם ישראל, האבות והאמהות. ומכאן נלמד שכל מי שבא למערה עומד מול ההורים של כל העולם ומול ההורים של עמו.
השדה שקםשדה עפרון היתה נפולה וקמה כשעברה לאברהם, והיא נקראת מכפלה משום שהקב"ה כפף את קומת אדם הראשון וקברו בה.
אמרו חז"ל במדרש על "ויקם שדה עפרון אשר במכפלה": השדה היתה נפולה וקמה, היתה של אדם קטן ונעשתה של אדם גדול. ורבי אבהו אומר ש"מכפלה" נקראת כך משום שכפף הקב"ה את קומתו של אדם הראשון וקברו בתוכה. ומכאן נלמד, שהמעבר של השדה לידי אברהם הוא עליה במעמדה של הקרקע עצמה.
ויקם השדההשדה קם והתעלה ממש לפני אברהם, והקדושה שהיתה גנוזה במקום התגלתה כשנכנס לרשותו.
מובא בזוהר הקדוש בשם רבי אבא ש״ויקם השדה״ היא קימה ממש, שהשדה קם והתעלה לפני אברהם. עד אז לא נראה שם כלום, ועכשיו מה שהיה נסתר קם והתעלה, וכך עמד הכל כמשפטו. ומכאן נלמד שהקדושה הגנוזה במקום חיכתה לאברהם, וברגע שנכנס לרשותו היא התגלתה.
סימן המערה הכפולהמערת המכפלה נקראת כך משום שהיא נראית כפולה, וכל הקבור בה שכרו כפול ומכופל
אמרו חז״ל במדרש שבני חת אמרו לאברהם: תן סימן למערה. אמר להם: מערת המכפלה, אותה מערה שתראו כפולה, דעו שהיא היא. ולמה נקראת המכפלה? שכל הקבור שם שכרו כפול ומכופל. שאלו באיזה מישור, ואמר ״אשר על פני ממרא״, ובאיזה מקום, ״בארץ כנען״. ועוד אמרו במדרש על ״אשר במכפלה״ שהמערה נכפלה בעיני כל אחד ואחד, וכל הקבור שם בטוח ששכרו כפול ומכופל. ומכאן שהמקום עצמו מכפיל את הזכות של מי שזוכה להיות בו.
עשר פעמים בני חתבני חת נכתב עשר פעמים בפרשת קניית המערה כנגד עשרת הדברות, ללמד שהמברר מקחו של צדיק כאילו קיים את עשרת הדברות.
אמרו חז״ל במדרש בשם רבי אלעזר: כמה דיו נשפך וכמה עטים נשברים כדי לכתוב ״בני חת״ שוב ושוב בפרשת קניית מערת המכפלה. עשר פעמים כתוב ״בני חת״, כנגד עשרת הדברות, ללמד שכל מי שמברר ומבסס את מקחו של צדיק, כאילו קיים את עשרת הדברות. ומכאן נלמד שהתורה מאריכה בפרטי הקנייה של אברהם, כי לבירור הבעלות על המערה יש משקל רוחני של קבלת התורה כולה.
למה ביקש יעקב להיקבר במערהיעקב ביקש להיקבר במערה כי אברהם זקנו קנה אותה בקנייה גלויה לעיני בני חת, וכדי שייקבר זוגות זוגות ליד לאה.
אמרו חז״ל במדרש שיעקב אמר לבניו: בזכות אתה נכנס אליה, כי אברהם זקני קנה אותה. וכשם שאברהם ושרה, יצחק ורבקה קבורים שם זוגות זוגות, כך קברוני אצל בת זוגי לאה, ולכן נאמר ״ושמה קברתי את לאה״. הבנים אמרו שהם מפחדים שמא יבואו בני חת ויערערו שהשדה לא היה של עפרון. יעקב השיב שאין לחשוש, כי הקנייה נעשתה לעיני בני חת, ואילו היה ערעור היו מערערים כבר אז.
בן הבקר שהוביל למערהבן הבקר שרץ לפני אברהם ברח עד מערת המכפלה, ושם ראה אברהם את אדם וחוה שוכבים ונרות דולקים לפניהם, וקנה את המערה
אמרו חז״ל במדרש על ״ואל הבקר רץ אברהם״: הצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה. אברהם אמר רק ״ואקחה פת לחם״, ולבסוף הביא שלוש סאים ושלושה בני בקר. ואותו בן בקר ברח מלפניו עד חברון ונכנס למערת המכפלה, ואברהם נכנס אחריו וראה את אדם וחוה שוכבים ונרות דולקים לפניהם. אמר אברהם: יפה המערה לקבורה, וקנה אותה בממון רב. ומכאן שמתוך מצוות הכנסת אורחים התגלתה לאברהם המערה.
קניין שאין ערוך אליואברהם דיבר עם כל בני חת כדי שקניית מערת המכפלה תהיה חזקה לפי הדין בכל האופנים, והקבורה עצמה חיזקה את הקנייה.
כתב האור החיים הקדוש על הפסוק "וידבר אל בני חת לאמר": אברהם נראה מוכן לקבל כל מקום שייתנו לו, ומה פירוש "לאמר"? אלא כל הדיבור היה הכנה לבקשתו האמיתית, שדה עפרון. ועוד, מי שצריך רק ארבע אמות לקבר אינו צריך לדבר עם כל יושבי הארץ, אבל כאן היה צורך לדבר עם כולם, כדי שתועיל הקנייה לפי הדין בכל האופנים, משום שקנה את מערת המכפלה "אשר אין ערוך אליה". והקבורה עצמה חיזקה את הקנייה, שרק אחרי קבורת שרה נאמר "ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחוזת קבר". ומכאן עולה השאלה: מה ראה אברהם דווקא במערה הזאת שאין ערוך אליה?
קנין שאין עליו ערעורמערת המכפלה היא אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולים לומר עליהם שהם גזולים בידי ישראל.
אמרו חז״ל במדרש בשם רבי יודן בר סימון: שלושה מקומות אין אומות העולם יכולים להונות את ישראל ולומר ״גזולים הם בידכם״, מערת המכפלה, בית המקדש, וקבורתו של יוסף. מערת המכפלה, שנאמר ״וישקל אברהם לעפרון את הכסף, ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר״. בית המקדש, שנאמר ״ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות״. וקבורת יוסף, שיעקב קנה את שכם במאה קשיטה. ומכאן נלמד שהמערה היא ראשית קנין הארץ, קנויה בכסף מלא ומתועדת בתורה.
טעם הפרוזבולכל יהודי יכול לכתוב פרוזבול, כי מכוח הירושה מאבותינו יש לכל אחד מישראל קרקע בארץ ישראל.
כתב בעל תורת יוסף טעם למה שתיקנו חכמים שכל אחד יכול לכתוב פרוזבול, אף על פי שפרוזבול נכתב רק למי שיש לו קרקע. לפי שכולנו בני אברהם אבינו שהוא אב לכולנו, וכל אחד מישראל יש לו ירושה מאבותינו הקדושים שאין לה הפסק, ויש לו ״גרמידא״, אמה אחת, בארץ ישראל, ועל ידי זה יכול לכתוב פרוזבול. וכן מה שכתבו התוספות שנהגו לכתוב בהרשאות ״ונתתי לו ארבע אמות קרקע בחצרי״ אף למי שאין לו קרקע, משום שאין אדם מישראל שאין לו ארבע אמות בארץ ישראל, וקרקע אינה נגזלת.
ארבע אמות לכל יהודימכסף קניית אברהם ומזהב קניית דוד מגיע לכל אחד מישראל חלק של ארבע אמות בארץ ישראל.
מובא בספרים הקדושים קושיא: אם רק אמה על אמה, מנין לכל אחד ארבע אמות בארץ ישראל? ומשיב על פי חז״ל שדוד נתן לארנן שש מאות שקלי זהב, חמשים מכל שבט. כל שקל זהב שווה עשרים וחמשה של כסף, ועם החשבון נשארים שנים עשר מאות שקלים. אברהם נתן ארבע מאות כדלעיל, ולכן מגיע לכל אחד מישראל כחשבון התורה ארבע אמות חלק בארץ ישראל, ירושה מאברהם ודוד. ומביא גם את דברי התוספות על המדרש שדוד נתן חמשים שקלי זהב שהם שש מאות שקלי כסף.
השתטחות על קברי צדיקים
הליכה על סתם קברותמי שאין במקומו קברי צדיקים מפורסמים ילך על סתם קברות כדי להכניע את לבו.
מובא בספרי ההלכה, בדין ההליכה לקברים, שאם במקומו של אדם אין קברי צדיקים מפורסמים, יש לו ללכת על סתם קברות כדי להכניע את לבו. וכן מובא שם דין מי שנדר לילך על קברי צדיקים, מתוך תשובת מהרי״ל.
ציון מערות החכמיםריש לקיש היה מציין את מערות החכמים כדי שהכהנים לא יאהילו עליהן, וציון קברי הצדיקים הוא מנהג קדום לשמור על המקום ולדעת אותו.
איתא בגמרא שריש לקיש היה מציין את מערות החכמים, ופירש רש"י שעשה זאת כדי שהכהנים לא ייכשלו ויאהילו עליהם. כשהגיע למערתו של רבי חייא נעלמה ממנו ולא מצא אותה, וחלשה דעתו, ויצאה בת קול שרבי חייא הרביץ תורה ברבים יותר ממנו. ומכאן נלמד, שציון מקומות קבורת הצדיקים, כמו מערת המכפלה, הוא מנהג קדום שנועד לשמור על המקום ולדעת אותו.
ריש לקיש ביקש לראות את רבי חייאריש לקיש צם שלוש מאות צומות כדי לראות את רבי חייא אחרי פטירתו, כי ביקש להתקרב אל הצדיק ולהתחבר אליו.
איתא בתלמוד הירושלמי שריש לקיש צם שלוש מאות צומות כדי לראות את רבי חייא הגדול ולא ראהו, והתחיל מצטער: וכי עסק בתורה יותר ממני? אמרו לו: הוא הפיץ תורה בישראל יותר ממך, ולא עוד אלא שהיה גולה. אמר: ואני לא הייתי גולה? אמרו לו: אתה גלית כדי ללמוד, והוא גלה כדי ללמד. ומכאן נלמד שריש לקיש חיפש את הצדיק כדי להתקרב ולהתחבר אליו, לא כדי להתרחק ממנו.