למה דווקא כאן רואים ישועות
אנשים שואלים: יש הרבה מקומות קדושים, למה דווקא חברון? התשובה בנויה משמונה דברים, וכל אחד מהם לבדו היה מספיק. יחד, אין להם מקבילה בשום מקום בעולם.
כאן נמצא מקור הברכה
כל ברכה שיהודי מקבל באה בזכות האבות. לכן כשמברכים חולה אומרים "מי שברך אבותינו", ולכן כל תפילה פותחת ב"אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב". בכל מקום אחר מזכירים את האבות מרחוק. כאן באים אליהם.
אבא לא יכול לעמוד מול הבן שלו
זכות אבות לא תלויה בכמה אתה ראוי. היא תלויה באהבה של אב לבן. חז"ל שאלו עד מתי זכות אבות קיימת, ורבי אחא ענה: לעולם. גם מי שמרגיש שאין לו שום זכות משלו, כאן הוא בא כבן. ובן לא צריך להצדיק את עצמו כדי שאבא ישמע.
האבות חיים שם ומתעוררים
הזוהר מתאר שרוח מגן עדן נכנסת למערה שלוש פעמים ביום ונושבת בקברי האבות. וכשהעולם בצער, מתעוררים האבות והאמהות ומבקשים רחמים על בניהם. בעל החסד לאברהם, שירד לתוך המערה, ראה אותם שם כמו בחייהם. הם לא נחים. הם מחכים לשמוע ממך.
זה השער שכל תפילה עוברת דרכו
כל תפילה של כל יהודי בעולם עולה דרך המערה אל האבות. מי שמתפלל כאן מתפלל בתוך השער, ולא שולח מרחוק. זה ההבדל בין מכתב שנשלח לבין בקשה שמגישים ביד.
הישועה הראשונה בהיסטוריה קרתה כאן
כלב בן יפונה בא לחברון כשכל המרגלים סביבו נפלו. הוא נשתטח על קברי האבות ואמר: אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת המרגלים. והוא ניצל, ובזכות זה קיבל את חברון לנחלה. משה רבנו התפלל ארבעים יום ולא נענה, ורק כשאמר "זכור לאברהם ליצחק ולישראל" נענה מיד. זו לא סגולה חדשה. זו הדרך שבה ישראל נושעו מהיום הראשון.
כל כוחות הישועה במקום אחד
כל ציון של צדיק מסוגל לדבר מסוים. כאן נמצאים ביחד החסד של אברהם, הגבורה של יצחק שממתיקה דינים, התפארת של יעקב שמחברת, הפקידה של שרה, התפילה של רבקה והדמעות של לאה. מה שאתה צריך, יש כאן מי שעומד בשבילך.
זה המקום שלך
אברהם שילם על השדה ארבע מאות שקל, ולכל יהודי יש בו אמה על אמה. אתה לא בא לקבר זר. אתה בא הביתה.
יש מי שעומד כאן בשבילך כל לילה
לימוד הזוהר מעורר זכות אבות. חצות הלילה היא עת רצון, והאר"י כתב שאין מעלה גדולה ממנה. ומקום האבות הוא השער. שלושת הדברים האלה מתחברים כל לילה, כשאברכי כולל חצות מזכירים את השם שלך ולא מרפים עד שמגיעה ישועה.