שבע מאות שנה על המדרגה השביעית
בשנת ה'כ"ז בערך, כשהממלוכים שלטו בארץ, נאסר על יהודים להיכנס למערה. בהתחלה הותר לעלות עד המדרגה החמישית שבמדרגות החיצוניות. אחר כך עד השביעית. ושם נעצרו, שבע מאות שנה, עד תשכ"ז. על המדרגה השביעית התפללו דורות של יהודים. ליד המדרגה היה סדק בחומה, ולתוכו דחפו פתקים עם בקשות, כי זה היה הכי קרוב שיכלו להגיע אל האבות.
רבי עובדיה מברטנורא: "אהבתי אותה כמעט יותר מירושלים"
רבי עובדיה מברטנורא, מפרש המשנה, הגיע לארץ בסוף המאה החמש עשרה וישב בחברון ימים רבים. הוא לא יכול היה להיכנס למערה. ובכל זאת כתב שאהב את חברון כמעט יותר מירושלים, והביא מסורת שהקבורה בחברון טובה מקבורה בירושלים. הוא ישב בחוץ, ואהב.
מקור: אגרות רבי עובדיה מברטנורא.
המשולם מוולטרה והנשים שנכנסו
הנוסע המשולם מוולטרה מספר שבחברון חיו כעשרים משפחות יהודיות, ושהשומרים לא נתנו ליהודי להיכנס. אבל נשים יהודיות, שלא זיהו אותן, נכנסו למסגד שמעל המערה והתפללו בפנים. דור אחרי דור מצאו היהודים דרך להיות קרובים יותר.
מקור: מסע המשולם מוולטרה.
האדמו"ר מגור והשומר: "שבע מדרגות ולא צעד אחד יותר"
בשנת תרצ"ה ביקר האדמו"ר מגור, בעל האמרי אמת, בחברון. הוא עלה במדרגות החיצוניות, והשומר הערבי עצר אותו: רק שבע מדרגות מותר לכם לעלות, ויותר אף לא צעד אחד. הרבי עמד על המדרגה השביעית והתפלל. האדמו"ר מגור, שכתב בשם סבו החידושי הרי"ם שהתפילות עוברות דרך מערת המכפלה כדי שיתעלו, עמד שבע מדרגות מתחת למקום שדרכו עוברות התפילות של כולם.
מקור: תולדות הביקור, כפי שמובא בספרים.
הפתקים בסדק שבחומה
ליד המדרגה השביעית היה סדק בחומה של המבנה. יהודים שהגיעו מכל העולם, ולא יכלו להיכנס, כתבו את הבקשה שלהם על פתק ודחפו אותו לתוך הסדק. שם, מצידה השני של החומה, היו האבות. היום הקוויטל שלך לא נתקע בחומה. הוא מונח בפנים, במקום הקרוב ביותר אליהם.
מקור: מסורת חברון.
תרפ"ט: "הגומל" ליד המערה
בשנת תרפ"ט נרצחו בחברון שישים ושבעה יהודים, והקהילה הוותיקה חרבה. הרב קוק אמר אחרי הטבח: היהדות אינה יכולה לוותר על חברון, עיר האבות. ניצולי הטבח, ובניהם אחריהם, חזרו לחברון לברך "הגומל" ליד המערה. גם אחרי תרפ"ט לא פסקו הפתקים בסדק.
מקור: תולדות הקהילה.